המלמדים זכות על ביבי בתחום המדיני.
זהו. זה כבר לא סוד. רה”מ מוכן ללכת על הכל!
למדינה פלסטינאית, לירושלים בירת פלסטין, למסירת 92% מהשטח + 8% שיקבלו מתנה מתוך גבולות 48, לגירוש 120,000 מתנחלים (גירוש איטי בהתחלה – “מרצון”), לגבולות, לנמל תעופה, לכל, רק אריאל ומעלה אדומים בפנים, השאר מגרשים! הפלסטינאים: לא מתחייבים על כלום: לא על סוף הסכסוך (ממש בדיחה! ואם היו מתחייבים, את מי זה היה מחייב?), לא על סוף המו”מ, לא על וויתור על זכות השיבה. אלא זה ימשיך אח”כ. רק בינתיים, אנחנו כבר מוכנים לתת להם מדינה עם הכל. אח”כ נמשיך לתת להם עוד מתנות.
נתניהו הקפיא את הבניה ביו”ש יותר מכל ממשלה אחרת, ממשלתו הרסה יותר מאחזים מכל ממשלות ישראל ביחד. “רק הליכוד יכול”. באמת, תמיד ידענו שממשלת ברשות נתניהו מסוכנת יותר מכל ממשלה אחרת. איך זה קורה? הרי יש לא מעט אנשים שלא רק רוצים רק כיסא בממשלתו. איך הוא השתיק את כולם? איך הוא שיכנע את כולם? המלמדים זכות על רה”מ טוענים שהוא הולך על החבל הבא הדק מאוד:
“אל תדאגו, אנחנו נהיה מוכנים למסור את הכל, והם ימשיכו לסרב. אז הרווחנו פעמיים: יצאנו בסדר בעיני העולם, וגם לא נתנו כלום”. כך נחזיק מעמד עד לשנה השלישית של כהונת אובמה, אז כרגיל, יפסיקו הלחצים הלא פופולרים על ישראל ונקווה שהרפובליקנים יעברו, ואז נחזור על המשחק הזה עם השחקנים החדשים.”
ישאלו מה רע בזה? זה עבד עד עכשיו? ומה האסטראטגיה הבינלאומית שיש לכם להציע, יותר טובה מזאת?
אכן, בזה צריך לעסוק. מה ניתן להציע לעולם, כיהודים מאמינים וציונים, שהעולם יכול לקבלו. חוץ מנצחון צבאי, שהוא הכרחי נגד הרשות הפלסטינאית, עלינו להכין נייר עמדה שמסוגל לעמוד בשיח הבינלאומי ושיש בו כדי למנוע בידוד וסנקציות חריפות על ישראל.
– האמת: הבעיה העיקרית בשיטת רה”מ (לפי אלו שמלמדים עליו זכות), היא שהיא מבוססת על שקר, שקר ועוד שקר. אנחנו נצהיר שאנחנו מאמינים באבו-מאזן, שאנחנו מאמינים בשלום, שזה טוב לשני הצדדים, כשבעצם הכל זה שקר. בשקר הזה הצלחנו לא רק לשכנע רבים מעמנו, אלא גם רוב רובם של הגויים “הידידים” של ישראל – אלו שמעדיפים את ישראל על הערבים. גם הם השתכנעו מהשקרים שלנו, והם משוכנעים שלעזור לאבו-מאזן, לפת”ח, זה לעזור לישראל ולבנים שלה גם כן. הרי בתוך 13 העיקרים של הפוליטיקה הישראלית יש לנו “צריך לחזק את אבו-מאזן”. לכן יש להגיד את האמת: אין פה שלום. יש פה תוכנית בשלבים להשמדת ישראל. אפשר להוכיח את כל זה בקלות, הדברים לא מוסתרים, הם מופיעים באתרי אינטרנט של הרשות, בספרי הלימוד שלהם, בנאומים של מנהיגיהם, בספרים שהם כתבו, ועוד. אם רק נגיד את האמת הפשוטה הזאת: “אין פה שלום: מעולם הערבים לא התכוונו לשלום עם ישראל, לא עראפת, לא ממשיך דרכו, לא יותר מהחמאס, מי שחפץ בקיום ישראל, צריך להתנגד לכל התהליך הזה”. זה יקח זמן למחוק שקר שמדינת ישראל היתה המפיצה העיקרית שלו, אבל הדבר אפשרי אם עם ישראל בחר בממשלה שבאמת שולטת בארץ (לא הבג”צ, הפרקליטות ושאר האליטות). עם ישראל מאוחד מסוגל להקרין על הגויים הרבה מאוד כח.
– ההסטוריה: אין פה כיבוש, אין פה עם פלסטינאי, הכל המצאה חדשה. רוב הערבים לא גרים בארץ יותר מ-100 שנה. אנחנו מסוגלים להוכיח את זה בקלות. לנו 3000 שנה של הסטוריה כאן.
– פלסטין כבר חולקה: לפלסטינה יהודית ופלסטינה ערבית (ירדן). רוב העולם לא יודע את זה.
– התנ”ך: רוב האנושות מאמינה. ורובה מתייחס לתנ”ך בכבוד. לא להתבייש להגיד שאנחנו כאן בגלל שהקב”ה שלח אותנו. השיח הזה, אם הוא לא קביל באו”ם, הוא קביל בהחלט בעולם הערבי, ובעם האמריקאי.
– וויתור חוקי על יו”ש ע”י ירדן ועל עזה ע”י מצרים: מרצונם ועל במה בינלאומית, וויתרו מצרים על זיקתה על רצועת עזה וממלכת ירדן על יו”ש. ולכן אפשר לטעון על במת האו”ם שזה חוזר לבעל הבית הקדום ביותר, היינו עם ישראל המתחדש.
– לתקוף את האו”ם על מעורבות יתר שלה לטובת הפלסטיאנים: אפשר להוכיח בקלות (נעשה את זה במאמר הבא בע”ה) שהאו”ם פועל יותר מחמישים שנה כדי לעודד ערביי יש”ע לשוב לבתיהם, בישראל, ולהישאר פליטים נצחים עד אז. המדיניות הזאת לא בשימוש עם אף פליטים אחרים בעולם.
לכן, גם אם המלמדים זכות על רה”מ צודקים, וגם אם ביבי יצליח בזכות זה להדוף את הלחץ הבינלאומי (ה’ יחזק את לב פרעה שברמאללה), עדיין מפסידים במערכה. כי רק חיזקנו את הטענות של הצד השני. רק שכנענו יותר את העולם בחזון “השלום הטוב לשני הצדדים”. ובכל הסיבוב המהלך הופך להיות יותר קשה, הדרישות יותר גדולות, העולם יותר משתכנע שזה נכון, וקיים פחות מרחב תמרון לישראל. לכן חייבים לעצור את המשחק המטורף הזה שבו אפשר או להפסיד או לשחק בו סיבוב נוסף.