כמה עדכונים מהר הבית
במשך שנים רבות, חברים לחצו עלי לעלות להר הבית, הם אמרו לי: “כשתעלה תבין”. עליתי – והבנתי. חשבתי לנכון, אחרי כמה עליות וניסיונות, לשתף את הציבור במצב שם.
מצב משונה של הלכה שפועלת בכיוון הכיבוש הערבי
רוב רבני העולם הציוני והחרדי, חוששים עדיין מלהורות על עליה להר הבית, בגלל קדושת המקום. מתוך יראת שמים, הם לא רוצים לחלל את קדושת המקום על ידי יהודי שאינו טהור דיו, ולחייבו כרת.
הפרדוקס הגדול, שבזכות הפסיקה הזאת, דווקא מי שנמצא שם הם הערבים! ומשם אף אחד לא אומר להם לרדת.
ממשיכים לשחק כדורגל בהר
בכל פעם שעליתי להר הבית, ראינו ילדים שמשחקים כדורגל, מה שאפילו החוק הישראלי הפרו-ערבי אוסר עליהם! פעם אחת דיווחנו והשוטר צעק עליהם והחרים להם את הכדור ל-3 דקות ארוכות. אין שום דבר שנראה קדוש בעיני המוסלמים במשך השבוע בהר הבית. ולפני 20 שנה, לא הינו שומעים על תפילות של יום שישי עם רבבות ערבים, אלא גורמים פוליטיים ערבים החליטו לקדם את הנושא.
ליהודים אסור למלמל
בעת העלייה להר, היהודים הדתיים מקבלים תידרוך מיוחד:
– אסור להתפלל.
– אסור להזיז שפתיים (כן! כן! בודקים אותנו!)
– אסור להשתחוות.
– אסור להוציא כל סממן יהודי או לאומי כגון ספר תהילים, דגל ישראל.
– אסור להקריא פסוקים (ראיתי מישהו שנעצר על זה).
– אסור לעשות כל פרובוקציה (מושג שאפשר לפרש אותו כפי שהמשטרה תרצה…).
מוסלמים מקבלים משכורת חודשית מירדן כדי “ללמוד קוראן”
לא היה בהיסטוריה של האסלאם, מושג של לימוד קוראן כפי שיש בעולם היהודי לימוד תורה. אנשים לומדים את עיקרי האמונה הדתית שלהם מגיל קטן, חלקם מתעמקים יותר, וחלקם מתעמקים פחות, כפי שזה קיים בכל דת. רק בישראל ידוע המושג של “ישיבות”. מקום שבו המון אנשים לומדים תורה כל היום, לא כדי ללמוד מה לעשות, הרי הם כבר יודעים מזמן, אלא כדי להיות דבקים בה’. בהר הבית הופיעו בשנתיים אחרונות קבוצות של “לומדים” שנמצאים בשטח אך ורק במסלול היהודים, והם יושבים עם סטנדר, מול מורה ולמודים קוראן! הם מתנודדים, ומשחקים עם הזקן, מחזה מדהים!
בביקור האחרון שלי ראיתי אפילו חידוש: הביאו את “נשות הר הבית”, “ללמוד” שם. מורה מגיע וקורא מתוך ספר והן צועקות אחרי כל מילה (רק כשאנחנו מתקרבים) “אללה וואכבר!”. חדשני למדי באסלאם.
קידום תמורת שקט של בניית מסגדים
יש להבין שבישראל, המנוע העיקרי (הבלעדי?) של פעולה או אי פעולה של משטרת ישראל, היא הקידום. אם פעולה כלשהי עלולה להביא לפציעת ערבים וגינוי מצד התקשורת, היא בוודאי תבלום את הקידום המיוחל. ואז הקצין הממונה יעדיף להקצות את משאביו למקום אחר.
תחת ממשלת שרון, ניסו שחם היה מפקד המשטרה בירושלים, הוא אישר לערבים, להרוס את כל שרידי בתי המקדש ולבנות במקומם מסגד תת קרקעי ענק למען עשרות אלפי מתפללים חדשים בנוסף למסגד אל-אקצא. המסגד נבנה במהירות רבה ללא שום תוכנית אדריכלית או הנדסית מאושרת, והוא יכול לקרוס כל יום. הערבים מצידם, כבר הכינו את העולם: “היהודים חופרים מנהרות כדי למוטט את מסגד אל-אקצא“. בזכות המסגד החדש, מצליחים הערבים להגדיל את הגיוס לעד 100,000 אנשים בימי השישי.
המשטרה ונתניהו עושים הכל כדי להתיש יהודים מלעלות להר הבית
כל הטריקים, כל השקרים, כשרים, גם מול הכנסת. ניתן ללחוץ על רב הכותל לגייס רבנים נגד העלייה. אפשר לבטל ביקורים גדולים ברגע האחרון. אפשר לסגור את ההר לכמה ימים, סתם. בכל ביקור, היהודים הדתיים צריכים להמתין עשרות דקות עד שעות, בזמן שהתיירים ללא סממן יהודי, עוברים עם ת”ז בלבד. מצלמים כל אחד שנכנס, חותכים את גודל הקבוצות המותרות, מקצרים את זמן הביקור המותר, או את מסלולו. ממציאים החלטות ממשלה שלא היו, עוברים על פסיקות בג”צ. אוסרים על חברי כנסת לעלות בלי שום הצדקה חוקית, וכו’.
כביש על שם הכיבוש
רש”י על הנ”ך הסביר שדווקא על ידי הליכה בכביש מביאים לכיבוש. וזאת סיבת הקשר בין המילים. גם ברור לרוב הפוסקים שעליה להר הבית לשם כיבוש תהיה דווקא מותרת. כיום, הדרך היחידה לכבוש את הר הבית, היא ע”י אזרחים ולא ע”י חיילים. הרי מדובר על שטח ישראלי ריבוני, למרות צעקות ירדן.
עליית יהודים להר מחייבת את המשטרה להביא כוחות לשם ולהראות ריבונות ישראלית יהודית, אותה ריבונות שהיתה מוותרת עליה בשמחה.
העולם הערבי לעומתו, מת מפחד, בגלל שהם חוששים שזה עשוי לגרום לעם ישראל לבנות את בית המקדש.
אני חושב שהם צודקים הפעם.