לא ימין ושמאל אלא אמת ושקר

המציאות בשטח שנוכחים לה נשארת ההסברה היותר חזקה.

בהשראת קומץ קטן של יהודים, מדינת ישראל כולה, ועימה שאר העולם, מקדם תהליך שהוא מכנה אותו תהליך “שלום” עם ערביי יש”ע. נדמה לי שלא היתה בהיסטוריה של האנושות תהליך מדיני מנותק כ”כ מהעובדות, מהאמת ומהשטח. באתר לאטמה השוו אותו, בצדק, עם הקריאה לשלום של היטלר לצ’רצ’יל. רק ששם, צ’רצ’יל לא האמין ולא נכנע.

פעם, עוד יכלו לטעון שקיימות אידאולוגיות שונות. או שקיימת אידאולוגיה מול פרגמטיות. אבל כיום קיימים כ”כ הרבה עובדות בשטח, כ”כ הרבה נתונים שעל ידם אפשר להתפכח, שלהיסטוריונים של המאה הבאה יהיה קשה להסביר איך אומה שלימה דחפה ושכנעה את העולם כולו להאמין שהקמת מדינה פלסטינאית תביא כאן לשלום.

לאחרונה קמו מספר יוזמות ברוכות שגרמו להתפכחות אצל לא מעט אנשים:

אין כמראה עניים:

כתב ראשי מהעיתון טיים כתב מאמר חריף נגד ההתנחלויות. הוא הוזמן לסיור במקום ושם הוא למד על:

–   “מאחז בלתי חוקי” – ברוכין, ישוב בן 100 משפחות. מחובר למים ולחשמל ע”י כל משרדי הממשלה. איך הוא לא יהיה חוקי?

–   הנוף השולט על המרכז הארץ.

–   אזור התעשייה ברקן המעסיק 5000 פלסטינאים: אפשר ללמוד על התרומה האדירה שמדינת ישראל נותנת לאוכלוסיה הערבית שם.

–   העיר אריאל עם 17,000 התושבים שלה, הלא דתיים כ”כ, שינתה את התדמית של המתנחל החובש כיפה. הוא לא ידע שגרים בשומרון כ”כ הרבה יהודים חילונים.

–   הישובים עלי ושילה: הוכחות ארכאולוגיות ברורות לנוכחות יהודית בימי התנ”ך.

–   מרחבים ריקים ענקיים (מעל 85% מאוכלוסיית הערבים מרוכזת ב-5 ערים), ורוב השטח הוא למעשה לא מיושב כלל.

מועצת יש”ע מקיימת סיורים איכותיים מהסוג הזה מול כל גורם משפיע מהארץ ומחו”ל, ואין איש שלא יצא משם מופתע מהמציאות בשטח. יש לזכור שאפילו בארץ, שרים וחכ”ים ותיקים לא סיירו בחייהם ביהודה ושמרון (כגון איתן כבל מהעבודה שהודה שהוא לא הכיר את המציאות הזאת).

שרי הליכוד סיירו בעיר הערבית הגדולה בהקמה רוואבי, ולמרות דעותיהם החלוקות בהתחלה, הם יצאו משוכנעים והצליחו להכשיל את  מזימת נתניהו לחלק את אדמת בנימין לשתים ע”י מסירת שטחים נוספים לפלסטינאים.

מעקב בתקשורת הפלסטינאית:

מאז תקופת ערפאת, נהגו המנהיגים הערבים לדבר בשני קולות ובשתי לשונות. בתקשורת הישראלית הם דברו על שלום, על פיוס, ובעיתונות שלהם הם דברו על מלחמה ועל סילוק האויב הציוני. התקשורת הישראלית היתה משתפת פעולה והסתירה היטב מהציבור את המשחק הזה.

כיום, קמו ארגונים שונים כמו PALWATCH, העוקב ומקליט בצורה סיסטמטית את ההתבטאויות והתוכניות בצד הערבי, הדבר גורם למנהיגים הערבים צורך כל הזמן להכחיש את בקשות הפיוס שהם נתנו ב-YNET המשתפת פעולה יפה עימם.

המלחמה בקרן החדשה:

למרות שהיא פעילה ומשפיעה יותר מ-20 שנה רק לאחרונה הקיום של “הקרן החדשה לישראל” נחשף לציבור הרחב בזכות קמפיין “אם תרצו“. כיום, חכ”ים רבים יודעים על שיטות הארגון ועל מאות העמותות שבעזרתן גויים אנטישמים מצליחים להכניע בארץ מזה שנים את הרוב היהודי. מתחילים לראות בכנסת ובכמה משרדי הממשלה נכונות להתגונן נגד הזרועות הרבות של הקרן.

מה שעוד חסר:

חוץ מהמשך סיורים וחשיפות שונות לכל ראשי עיר, חכי”ם, עיתונאים, חברי פרלמנט ועוד, חסרה עדיין הצהרה אידאולוגית ברורה של מדינת ישראל לגבי בעלותה על ארץ ישראל. ולמרבה הפלא מי שמקדמת בעולם בצורה יעילה ביותר את הזכות כביכול של הפלסטינאים למדינה ביש”ע היא דווקא ממשלת ישראל המכירה על כל במה בינלאומית בזכותם הלגיטימית כביכול על נחלת אבותינו.

כל עוד זה ימשיך, שקר “הצדק הפלסטינאי” ימשיך להתעצם במוחות יהודים רבים ובמדינות רבות.