אובמה ונתניהו סוגרים עלינו מדינה פלסטינאית
בצורה חריגה בהיסטוריה של עם ישראל, עומד חלק גדול מעתיד עמנו בידיים של גוי אנטישמי שיושב בבית הלבן. אובמה יכול לתמוך או אפילו להימנע במועצת הביטחון למען הקמה מדינה פלסטינאית, ואין איש שיכול לעצור בעדו. אין לא לקונגרס, לא לסנאט, שום סמכות בנושא. כמו כן, אובמה לא זקוק לשום תמיכה יהודית יותר, הרי הוא לא יכול להיבחר פעם שלישית. מבחינה טכנית רק תהליך הדחה יכול לעצור אותו, אך תהליך כזה הינו נדיר ביותר (ארע רק פעם אחת בהיסטוריה) והנשיא דווקא די פופולרי בארצו.
מדינה פלסטינית מסוכנת יותר מהגרעין איראני:
מעט אנשים מבינים מה המשמעות המידית של הקמה מדינה פלסטינאית.
יכול להיות שאפשר לעצור טילים באוויר. יכול להיות שאפשר גם לפגוע במתקנים לפני השיגור. אך אין כנראה דרך חזרה מהקמת מדינה חדשה באו”ם. בוודאי אחת כזאת שתזכה לתמיכה נלהבת של העולם כולו. לא תהיה שום אפשרות לישראל להכניס חייל או אזרח לשם. כל ההתנחלויות יהפכו בן רגע לפשע מלחמה שניתן לגבות מיליארדי ₪ עליהן בקלות בבית הדין הבינלאומי. לא תהיה שום בקרה אפשרית על הגבולות, כל “סדרי הביטחון” יתמוגגו בן רגע, והעולם יציג כל יום את זוועות הכיבוש (הפעם, החוק הבינלאומי יהיה דווקא לצידם בניגוד להיום). כל ניסיון הגנה יזמין תגבורת של מדינות רבות כולל רוסיה, שמזמן פוזלת לעבר החלק הזה של העולם.
אין בית חדש לא בירושלים גם לא ביו”ש, אך מקימים פרויקטים ערביים בכל מקום.
לא קוראים לזה “הקפאה”. אבל זאת הקפאה לכל דבר “בגלל ביקור קרי”, או כל דבר ש”זה לא הזמן”. דרך אגב, תמיד קיימת טענה שהתקופה היא רגישה, ושאסור לעצבן את השר האמריקאי התורן שמבקר בישראל, (הם ימשיכו את ריקוד הלחץ הזה עד סוף ביצוע המשימה. לעומת זאת, בבקעת הירדן נתניהו מקים עיר חדשה עבור הפלסטינאים. אך הוא אוסר על כל מכרז לצאת לפועל, גם בירושלים לא מזיזים אבן: החלטת ראש הממשלה.
טרור חדש ביו”ש. רדיפת המתיישבים:
אחרי עסקת ג’יבריל שבה מאות מחבלים בעלי ניסיון רב יצאו לחופשה, גרמה האינתיפאדה. גם היום, אחרי עסקת שליט, שרוב משוחרריה חזרו לפעול בתחום, וחזר הטרור לכבישי יו”ש. הערבים מרימים את הראש, והחיילים, עם פקודות כל יום יותר נוקשות, נמנעים מלטפל בבעיה, אלא רק מחריפים אותה. המנהל האזרחי נותן יד חופשית לערבים לבנות (וגם מעודד אותם) בכל שטח אפשרי, גם קרוב מאוד לישובים. הוא הורס גדרות של ערבים, מחייב את צה”ל לאבטח ערבים שבאים לחרוש שדות שמעולם לא חרשו וגם לא הוכיחו בעלות, באמצע ישובים יהודים.
במקרים של עימותים בין יהודים וערבים, צה”ל עוצר מיד את היהודים ונמנע מלעצור את הערבים, גם כשליהודים יש תיעוד מצולם מלא של הפורעים. מג”ב ויס”מ פועלים בצורה תקיפה נגד כל הפגנה, אפילו ביום רצח איתמר בורובסקי. אלוף פיקוד המרכז סימן את האויב שלו על הכוונת. 30% מצה”ל כבר מופנה לשמירת “הערבים מפני המתנחלים”. כנגד הערבים, החיילים מקבלים תדריכים ארוכים עד מאוד לפני כל יציאה לשטח, שבהם אומרים להם: “פשוט אל תירה אף פעם”. בפועל, אין מספיק כוח אדם כדי לטפל בהפרות סדר.
דווקא בתקופה של עליות במאות אחוזים של מקרים של יידויי האבנים, הצבא הולך עם שתי ידיים כבולות: רק בחודש מאי נרשמו 1175 מקרים של תקיפות יהודים ביו”ש, מתוכם 260 בקבוקי תבערה. נתניהו החליט כנראה לתת לערבים לגרש את היהודים בכוח הזרועה.
הדיל המסתמן בין נתניהו ואובמה
אין בידי שום ידיעה סודית על השיחות הסגורות בין האישים. אני כרגע עוסק בספקולציות טהורות, אך מבוססות על היכרות מצטברת של שני האישים, ומאבקי הכח ביניהם.
בעיני נתניהו, איראן נותרה הסכנה הקיומית של ישראל הגדולה ביותר. הוא מצהיר את זה, אובמה קולט את זה, ולכן הוא בולם אותו שם, כדי לקבל מה שהוא רוצה.
אובמה אמר שהוא רוצה להשלים הקמת מדינה פלסטינאית בשנה וחצי הקרובה. הוא הצהיר שזו תהיה המלאכה המרכזית של מזכיר המדינה שלו. לשם כך הוא שולח מבקר בארץ כל כמה חודשים כדי “להתניע את תהליך השלום.”
אני לא חושב שישראל זקוקה לסיוע של ארה”ב כדי לעצור אותו, אך כנראה שקשה לנתניהו לעשות את זה ללא אישור שלהם, וכרגע הם לא נתנו את האישור.
אובמה יכול להקים מדינה פלסטינית בגבולות 67, והוא מוכן לעשות את זה. הוא מוכן להשאיר כמה פירורים (אולי שכונת גילה, וכביש ירושלים ת”א) בתמורה לכך שנתניהו יוותר מרצונו על כל השאר. פלסטין תמורת איראן. זה הדיל. רק שאני מאמין שתקיפה באיראן רק תדחה בכמה שנים את היכולת הגרעינית שלהם, ושאין דרך חזרה למדינה פלסטינאית, שממנה כל העולם יתקוף את ישראל.
נטרול הליכוד
נתניהו לא אוהב את הליכוד. הוא לא רוצה לראות אותו קיים כגוף עצמאי, אלא כפוף לו. הוא מונע ממנו להפוך לגוף שיכול לבקר אותו ולבלום אותו. הוא פועל להכניס את ציפי לבני בפנים, ומאוד לא רוצה לשמוע על כל המתפקדים החדשים שהם רובם ככולם יותר ימניים ממנו.
מלכודת השקר
מול העולם כולו, נתניהו אמר שהוא מוכן להקים מדינה פלסטינאית תמורת כמה מילים של אבו מאזן. התרגיל הזה שיש שראו אותו כמבריק הפך את העולם כולו לתומך בזכויות הפלסטינאים. באף מקום, אין ראש הממשלה אומר שזה לא צודק ולא חכם. שאין לפלסטינאים שום זכויות או היסטוריה שם, שכבר חילקו את פלסטין לשניים, ושירדן קבלה את הצד הערבי שבה. אף אחד לא אומר את זה בישראל, ולכן גם אף אחד גם לא יודע את זה בעולם.
עדיף להיות לפני מלחמה מאחרי מלחמה
האזור הפך להיות מאוד לא יציב. אך דווקא הדבר הזה תורם הכי הרבה לאי היכולת של ממשלת ישראל לקחת “החלטות קשות”. אין זמן עכשיו למלחמת אחים כשכל המזרח התיכון יכול לעלות באש בן רגע. גם ג’ון קרי יודע את זה, אבל אפשר לקדם עדיין את התהליך. והוא יודע שמספיק הצהרה מצד ראש הממשלה שהוא יוצא לתוכנית שלום חדשה עם וויתורים כואבים מאוד, כדי לקדם את המטרות שלו. כולם סבורים שעוד מספר שנים, כשמספר היהודים יגיע לחצי מיליון ביו”ש, עם ישראל לא יסכים לגירוש ההמוני הזה.
נתפלל שנזכה לכך בע”ה.