ארץ ישראל ואירופה: שש עובדות לחישוב מסלול מחדש
מקורות C. Wiediger on Unsplash ן-A. Carter on Unsplash
בארץ ישראל חיים כשני מיליון ערבים ובדואים המקיימים מערכת יחסים מגוונת עם מדינת ישראל: בין מלחמה לאזרחות, על הנייר לפחות.
כל המדינה עסוקה במציאת “פתרון” שטרם הוכיח את עצמו. נציג כאן גלגולים של התפיסה המסורתית של אוסלו. וכן גישה חדשה שהתאפשרה רק בשנים האחרונות.
- הפתרון של נפתלי בנט וגילה גמליאל
גילה גמליאל החליטה לקחת 16 מיליארד שקל ממשלמי המיסים כדי לשפר את כפריהם של מיליון מוסלמים שלא כל כך שלמו ארנונה מהקמת המדינה עד עכשיו, (כהודעת הח”כ שלהם “זה לא המנהג המגזר”) אחד הנימוקים שהושמעו הוא שחשוב שלערבים יהיה טוב כדי שלא יחברו לגורמי טרור. בנט, בהתאם לשיטה זו, דרש להכפיל את היתרי העבודה כדי לבלום את גל הטרור.
הרעיון שלפיו ערבי עני יבצע יותר פיגועים מערבי עשיר ומערבי, נראה סביר ומשכנע. אמנם לא בטוח שהדבר הוכח בשטח. הרי הסכם אוסלו הקפיץ במאות אחוזים את מספר הפיגועים והקורבנות. היום בצה”ל מספרים לנו ש-67% מהמחבלים הם בעלי “רקע נפשי”, היינו שמדובר באנשים שהם בסך הכל כועסים, מאוכזבים, במשבר עם נשותיהם או עם האבא שלהם. מאחורי מעשה הטרור, עומד הרצון לתרום משהו עבור חיי המחבל ומשפחתו, להיות גיבור ומוערך. לפי ההיגיון הזה, לא ממש יעיל לשפוך כסף לכל מי שרוצה להשמיד אותנו. גם תושבי אום אל פאחם יצאו בהמוניהם להלוויה של מחבל, למרות כל ההטבות שהם מקבלים מהמדינה הציונית.
האמת שזו ממש המצאה ישראלית לתת כמה שיותר כסף ועזרה למי שרוצה כמה שיותר רוצה לשלוח אותנו לים.
- האכלה והכלה
ביוון העתיקה מספרים על מיתוס שבו תושבי טרויה היו מוכרחים להקריב בעלי חיים ונערות למפלצת ימית, כדי להרגיע אותה. אם לא, היא היתה נכנסת והורגת אנשים עד לעומק היבשה. יום אחד הרקולס הזדמן למקום ההוא, וחשב שזה לא רעיון טוב כל כך להאכיל את המפלצת הזאת, יצא והרג אותה. וכך הוא שחרר את תושבי טרויה, וביניהם גםאת בת המלך שנשלחה גם היא להיאכל על ידי המפלצת. הרקולס לא חשב להכיל את הרוע, הוא חשב שהרע הוא רע, שדמי חסות לא מרגיעים את הרוע, אלא מגבירים אותו ואת התיאבון שלו.
הפחד לא לפגוע במי שמנסה להשמיד אותנו, שמא יהיה יותר גרוע, שמא הוא יתעצבן, שמא הוא יכעס, מתאים אומנם להתנהגות שנכפתה על עם ישראל בגלות אך בוודאי לא מתאימה לישראל בארצו.
- עובדות
ברצוני להצביע על שש עובדות שארבע מהן יכולות להשתנותושתיים לא תשתנינה בעשור הקרוב לדעתי.
- אירופה זקוקה נואשות להגירה. לא לסתם הגירה אלא אנשים עובדים עדיף בעלי מקצוע.
הילודה באירופה נעה בין 1.34 (ספרד ואיטליה) ל-1.9 (צרפת – בגלל כמות המוסלמים) ילדים לאישה. האוכלוסייה מזדקנת במהירות, ואין עדיין מספיק עובדים לשלם את הפנסיות ואת הניתוחים של אזרחי צרפת וגרמניה המזדקנים.
- ההגירה לאירופה היא מוסלמית
למרות שהאירופאים היו מעדיפים לשמור על מרקם החברתי – תרבותי שלהם, בעל רוב נוצרי – מערבי, עם תרבות וערכים משל עצמם, ההגירה לאירופה מגיעה כיום מצפון אפריקה, מעיראק, סוריה, אריתריאה, מדינות שהן רובן ככולן מוסלמיות. כבר התרגלו האירופאים לכך שאין ברירה, כל הידיים העובדות שיגיעו, יהיו מוסלמיות. זה ישנה לגמרי את פני היבשת, לתמיד כנראה.
- רמת החיים באירופה גבוהה מבארץ.
למרות דרגת האשראי הגבוהה של ישראל, למרות הצמיחה היפה והאבטלה הנמוכה, עדיין רמת החיים באירופה גבוהה מאשר בארץ, הלימודים בחינם מגן הילדים עד לדוקטורט. כל עובד מקבל חמישה שבועות חופשה בשנה. ישנן הטבות רבות למשפחות מרובות ילדים (למעשה החל מ-3 ילדים!). עובדים רק 35 שעות בשבוע, ועוד. בסה”כ החיים יותר קלים באירופה מבארץ, אמנם לא להרבה זמן כנראה.
- למוסלמים החיים תחת שלטון יהודי, די רע.
הערבים החיים יחד עם ישראל, בעלי ת”ז כחולה או כתומה די סובלים ברמות שונות. לא בגלל התנאים והמשכורות, לא בגלל הביטחון האישי – הרי מצבם טוב יותר מכל מוסלמי במזרח התיכון ושל רוב מוסלמים בעולם – אלא בעיקר בגלל הכבוד האבוד שלהם: הם חשים תחת כיבוש של מי שניצח את אחיהם מלחמה אחרי מלחמה, ואפילו כלכלית, למרות נתוני ההתחלה הירודים שלנו. גם חברי הכנסת הערבים מגדירים את עצמם “פלסטינים”, מעזה עד אבו-דיס, דרך הבדואים בנגב. קיימים עויינות ותסכול פחות או יותר גדולים, באופן גלוי פחות או יותר ברשתות החברתיות, והערבים בינם ובין עצמם לא מתביישים להגיד את מה שהם חושבים על היהודים. ברור שלא כל המוסלמים בארץ רואים את עצמם יותר פלסטינים מדבר אחר, אך כולם רואים את עצמם ערבים הרבה יותר מ”ישראלים”. הם לא אימצו את הזהות הישראלית הציונית.
- בסקרים מתבררשמאות אלפיםמערביי ארץ ישראל מוכנים לעזוב את הארץ.
מאז אוסלו 400,000 ערבים עזבו את יו”ש. בעזה לא עזבו, כי אין להם גבול שדרכו קל לצאת. 45% רוצים לעזוב, ואצל הצעירים המספרים מגיעים ל-65%. כךשהם בעצמם היו רוצים להתגורר במקום אחר. גם בתחומי הקו הירוק, היתה הגירה של מוסלמים לארצות אחרות מאז הקמת המדינה, אך המגמה הזאת נבלמה בעשורים האחרונים. דווקא ערביי ישראל יכולים ללכת לגור בכל מקום בעולם ולהגיע לשם עם דרכון ישראלי, בלי לשאול אף אחד.
- ההון האנושי של ערבים המתגוררים בארץ ישראל עולה בערכו אלף מונים על המהגרים של היום באירופה.
זאת העובדה החשובה ביותר, שגם לא עומדת להשתנות, כי:
הם בעלי מנטליות מערבית יחסית.
הם חיו במדינה מערבית שהם ספגו ממנה ערכים וגם רצו להידמות אליה.
הרמה הבריאותית שלהם גבוהה. הם מגיעים עם חיסונים, עם הרבה פחות מחלות.
הם למדו לימודים אקדמאים, באחוזים גבוהים.
הם מגיעים עם הון כלכלי עצמי.
הם מתכוונים להשתקע ולעבוד ולא לנצל את המדינות המארחות.
הם בדרך כלל יודעים אנגלית.
הם די “חילוניים” ביחס לממוצע במזרח התיכון.
הם יהיו מעוניינים להגר עם המשפחות שלהם, דבר שימנע משברים הנוצרים בכל מקום שמגיעים גברים לבדם.
הילודה המסורתית שלהם אמנם גבוהה מזו של האירופאים אך לא בצורה מאיימת.
אלה שיגיעו לא מעוניינים בכיבוש ומלחמות על אדמת אירופה, אלא בעיקר במשפחה ובקריירה שלהם.
לסיכום
גם אם על פי תורת אוסלו רף השנאה של הערבים ירד ככל שיהיה להם יותר טוב. אנחנו לא נגרום לערבים לאהוב את ישראל. וגם אם כמה יעשו זאת, תמיד תישאר כאן כמות מספיק גדולה של מחבלים פוטנציאלים. תמיד יהיו כאלו שיירו טילים, עפיפונים, ידרסו יהודים ועוד.
צריך לחשוב מחדש, ישנו חלון הזדמנות חד פעמי בהיסטוריה של יצירת משוואת WIN-WIN, בה כולם יכולים ליהנות מחילופי האוכלוסין. הדברים יעשו מרצון משני הצדדים. לאחר שהפוליטיקאים הישראלים יבינו שזה האינטרס של כולם, הדברים יתחילו להתממש לדעתי.
לראשונה, השבוע ראש ממשלת ישראל דיבר על האפשרות הזאת בגלוי בכנסת, וברור שניתן לקדם את הנושא.
מיליוני יהודים עזבו את אירופה ואת מדינות ערב, וחילופי אוכלוסיה הם דברים נפוצים בעולם כולו במאה השנים האחרונות. לכן, אין צריך לפחד ממהלכים כאלו, במיוחד שהם נעשו מרצון החופשי של התושבים.
