האו”ם נגד ישראל: תוכנית ארוכת טווח מספר 1: UNRWA
אונר"א: הארגון של האו"ם האחראי של "הפליטים הפלסטינאים" .
היום נדבר קצת על האו”ם ועל יחסו “המיוחד” כלפי ישראל. רוב הציבור בישראל לא מחבב את האירגון, אך אינו יודע מה כוחו ומה חולשתו, מה ישראל עושה, ובעיקר לא עושה, כנגדו.
האומנית יונה לוי גרוסמן, חקרה את UNRWA והגיעה למסקנות מפתיעות. מסתבר שהוא מהווה הגוף האזרחי הגדול ביותר שיש לאו”ם, ויעודו הוא (תנחשו מה ?) כולו נגד ישראל.
יש לאו”ם רק שני ארגונים שמטפלים בפליטים:
– ה-UNRWA כדי לעזור לפליטים ערבים שקשורים (באמת או לא) להקמת מדינת ישראל.
– ה-UNHCR כדי לעזור לפליטים של שאר העולם.
בזכות המצגת שלה ואתרים נוספים ערכנו את הטבלה הבאה:
| נושא | UNHCR | UNRWA |
| עובדים | 6300 עובדים – 110 מדינות | 28,000 עובדים – רק ערביי יש”ע. |
| הגדרת פליט: | מי שעזב את מקומו בגלל סכנת חיים. | פליט: נקרא ערבי שהיה בשטח ישראל עד 1948 וגר שם שנתיים + כמה מאות אלפי ערבים שעלו איתם טרמפ ב-1950 |
| תקציב | 1.5 מיליארד דולר. | 1.09 מיליארד דולר. |
| זמן שמוגדר “פליט” | כמה חודשים עד מעט שנים, קצת אחרי שמקבל הפליט אזרחות זרה. | הוא וצאצאיו, ללא הגבלת זמן, גם אם לפליט יש אזרחות זרה. |
| מטרת הארגון | לעזור לפליטים להשתקם במקום החדש. | למנוע מהפליטים להשתקם. כדי לשמור על היותם פליטים, כדי לאפשר את זכות השיבה. |
| מספר “פליטים” | 21 מיליון בעולם כולו נהנו משירותי הארגון. | 300,000 ב-48, קפץ ל-700,000 ב-50. היום 5 מיליון! (הרי גם הצאצאים והטרמפיסטים נכנסו) |
יש להדגיש שהיהודים עזבו במיליונים את ארצות מולדתם מאירופה רוסיה ומדינות ערב, לעיתים קרובות לאחר שנישלו אותם מאדמתם ומרכושם (כך המשפחה שלי למשל), ונכנסו להגדרת “פליטים” גם כן. אך אחרי 2-3 שנים הם השקתעו במקומם החדש והם נהיו לאזרחים ישראלים צרפתים, אמריקאים ועוד. כמו כן באו”ם בעצמו מדווחים על כ-200 מיליון אנשים בעולם שהיגרו וגרים במדינות שבהן הם לא נולדו. אף אחד לא זוכה לטיפול מיוחד כמו שהפלסטינאים זוכים לו.
הבעיה היא שכנהוג ב-20 השנים אחרונות, מדינת ישראל היא האויב המרכזי של עצמה: לא רק בעזרת הקולנוע שלה, או התקשורת שלה, האקדמיה שלה, אלא גם בזירה הבינלאומית בכלל, ובאו”ם בפרט.
– בכל השנים האלו, ישראל עודדה בעצמה את העולם לתרום ל-UNRWA, כמו ששמעון פרס הסתובב בעולם כולו כדי לגייס מיליארדי דולרים לאויב הפלסטינאי. ממשיכים במשוואה המסורתית של השמאל: אויב עני (שזורק אבנים) מסוכן יותר מאויב חייל (עם רובה) ואויב מהנדס (שיודע להכין פצצות).
– מי שאמור להגן על ישראל באו”ם הינה שגרירת ישראל גבריאלה שלו. היא לא רק חסרת כל ניסיון בנושא, (היא משפטנית בתחום החוזים), ולא עסקה לא במשפט בינלאומי או בתקשורת, אלא היתה בעצמה מראשי הארגונים האנטי ישראלים כמו “הקרן החדשה לישראל”, “בצלם” ועוד. עם שגרירים כאלו, מי צריך אוייבים?
– רוב רובם של השגרירים בעולם חושבים שהצד הפלסטיני “די צודק” וכמעט כולם משתייכים לצד השמאלי של המפה. גם להם, יהיה קשה להצדיק את ישראל מאחר שהם חושבים שישראל לא ממש צודקת.
– ישראל לא משקיעה כמעט שום מאמץ כדי להראות את צביעות האו”ם (שרון ונתניהו העיזו קצת לתקוף את הארגון בנושאים מסוימים, והדבר נשא פרות מידיים).
כדי להחליש את כוחם של UNRWA, מדינת ישראל צריכה רק לרצות את זה, לבקש את זה. והתוצאות בשטח תורגשנה בזמן קצר.
אבל עם הזמן, אפשר לראות שב”ה מעז יצא מתוק:
אותם “פליטים” שהעולם טיפח וגידל בצורה מיוחדת, כדי להוות נשק אסטראטגי נגד קיום מדינת ישראל, הפכו להיות אלו שהצילו אותה מהסכמים מדיניים דרך “תורת השלבים” מבית הפת”ח.
ממשלות ישראל רבות שהיו חלשות, היו מוכנות ללכת עד הסוף עם הערבים: לתת להם את מחצית ירושלים, 100% של שטח יו”ש, אבל אף אחת מהן לא היתה מוכנה להחזיר ליפו לחיפה ולעכו 4-5 מיליוני ערבים “פליטים”. והערבים המשיכו ב”ה, לדרוש זאת בכל הסכם, בכל תוקף.
בלי הפליטים, מזמן יו”ש לא היה בשטח ישראל, מדינת פלסטין היתה קמה, ישראל היתה תחת הפגזות ומלחמות תמידיות, זה היה מביא אותה לסכנת חיסול ח”ו.
