“הטיפול” השקט בכוחות הציונים של העם

מן המשימות הלא תמיד "ציוניות" שהצבא מקבל...

קיימים דרכים לגרום לדיכוי הכוחות הציונים בעם, בצורה יעילה ושקטה, בלי להיחשף יתר על המידה. שרי הממשלה האחראים על הביטחון עושים בהם שימוש רב, במשך שנים. השיטות הוכיחו את עצמן והשיגו חלק ממטרתן. עיקר המטרה שלהם היתה לגרום למתיישבים להישבר בלי לעשות את זה בעצמם. במשחק הזה הגיבורים העומדים מאחורי הקלעים הרי הם: שר הביטחון (ביו”ש) והשר לביטחון פנים (בירושלים ושאר המקומות).

דילול הכוחות בשטח:

כחלק מתוכנית כוללת, ובתיאום עם ארה”ב כבר 15 שנה צה”ל מדלל כוחות בשטחי יש”ע. כל בסיסי ההדרכה של צה”ל שהיו מחייבים נוכחות של מאות חיילים בשטח הועברו לתוך הקו הירוק (בתאום ומימון של ארה”ב). ביו”ש כבישים חיוניים רבים העוברים דרך אוכלוסיה עוינת אינם מאוישים ע”י צה”ל, תוך סכנה ממשית כל יום. המגמה של סגירת בסיסים (כמו שדמה), דילול נוכחות בכבישים קיימת כל הזמן. פעמים רבות סיור של צה”ל יעבור רק פעם אחת בלילה בדרך שבה עוברים מתנחלים רבים.

בחול המועד סוכות האחרון, הגיעו לחברון אלפי יהודים ברכבם הפרטי דרך כביש המנהרות. לא היתה שם כל נוכחות של צה”ל באזורים המסוכנים. עברנו דרך כפרים עוינים הומי אנשים שחסמו כבישים ללא כל נוכחות של ג’יפ ממוגן (כפי שקורא בד”כ בכל חול המועד).

הרי תמיד אפשר להסביר אי נוכחות של כוחות מתוך “בעיות תקציב”.

יש להוסיף על זה מדיניות איסוף הנשק מהמתנחלים שהיא חלק ממדיניות הקטנת הביטחון ביו”ש. הנהג מבית חג”י שנרצח עם אשתו  על הכביש (תוך וידוא הריגה!) נסע ללא נשק מאחר שזה הוחרם ממנו “עקב השתתפות בהפגנה” (חוקית) לפני 6 שנים!

שיטת “השיחות”:

בצל השיחות, תמיד גובר הטרור: הכלל ידוע ותמיד מתקיים. כביכול הגורמים ש”לא רוצים שלום” מנסים דרך פיגועים לטרפד את השיחות. אז הצליחו להרגיל את עם ישראל ש”אסור לשחק לידי הקיצונים וחייבים להמשיך בשיחות כדי לחזק את המתונים”. בהצגה המדושנת הזאת שבה הפת”ח משחק את ה”שוטר הטוב” והחמאס “השוטר הרע”, מדינת ישראל שוכחת ששני השוטרים עובדים למען מטרה זהה לחלוטין: “לסלק את האויב הציוני מאדמת פלסטין”. עם ישראל לא רוצה להיות “זה שמפוצץ את השיחות” לכן הוא פשוט לא מגיב. השיחות הם המצב האידאלי מבחינת הערבים: הכל מותר להם, ולישראל הכל אסור. בכל אירוע:

–       אם אין נפגעים מהצד שלהם (הרוגים בעיקר), אז הצליחו להביס את ישראל, יצלמו תמונות נצחון, ישיגו הישגים בשטח, בריבונות.

–       אם יש הרוגים, ישראל תמיד יוצאת אשמה. לא משנה מה קרה. כך בעופרת יצוקה, כך “במשט השלום” מטורקיה, גם באו”ם.

פשוט לא להגיב עד להרג:

בחודשים האחרונים, אנו עדים למקרים רבים של ניסיון לינץ’ מצד הערבים כלפי היהודים בכפר השילוח, בחברון, בכביש 60. כשההמון הערבי מתפרע, קשה לעצור אותו ללא הפעלת כוח. הוחלט במשרד לביטחון פנים של אהרונוביץ’ שלא יעשו שימוש בכוח הזה נגד הערבים בירושלים, ושעדיף לבקש מהיהודים להסתתר. כך היה בכפר השילוח כשכל צמרת המשטרה היתה עדה לתקיפת אוטובוס ישראלי בבלוקים ובחרו שלא להגיב.

כך אירע היום בעוספיא  לטכנאי שבא לתקן מכונת כביסה. נרגם באבנים, קרא למשטרה, וזאת בחרה שלא להגיב.

כך קורה כל הזמן בכבישי יו”ש מול עשרות מקרים של יידוי אבנים כל חודש: צה”ל פשוט לא מגיע. רק כשיש הרוגים, הם באים לבצע את הספורט הצה”לי מספר 1: “הסריקות”.

צה”ל המשטרה והמתיישבים:

שני יהודים נקלעו למארב ערבי מתוכנן באזור חברון, והם קראו לצבא לעזרה מאחר והם הרגישו בסכנת חיים. ענו להם ש”ישלחו ניידת” אחרי דקות אחדות הנראות כמו נצח, כשאיש אינו בא לחלצם, הם התקשרו שוב ונענו שעושים את המקסימום עם כוחות הקיימים בשטח. אחרי כעשר דקות ראו פתאום מתקרבים 3 ג’יפים של מג”ב, צה”ל והרבה חיילים. שמחו מאוד, אך הסתבר שכל החיילים האלו כלל לא באו לחלץ אותם אלא חלפו ובאו לעצור “חשוד בהצתת מסגד” מקרית ארבע (ששוחר ללא כל אשמה!). שר הביטחון הגדיר כנראה בצורה מוזרה את תפקיד החיילים ביו”ש.

כבר יותר מ-8 שנים קיימות הוראות מפורשות של הצבא לא להתארח אצל המתנחלים, שמא יתחברו עליהם ויושפעו מדעותיהם. בחלק מהמקומות ויתרו על ההוראות האלו אך בחברון למשל עדיין אסור לחיילים להתחבר למתיישבים.

בשמעון הצדיק בירושלים, האנרכיסטים ואחיהם הערבים מתפרעים מדי יום ללא כל התערבות של המשטרה. זאת תוך פגיעה ביהודים וברכושם. אך השר קיבל החלטה אמיצה: הוא הורה לסגור את מתחם הקבר כדי למנוע מיהודים (לרוב חרדים) להתקהל במקום!

למרות כל הקשיים הנובעים מהתנכלות והפקרת גורמים ממשלתיים ומשפטיים במתיישבים, מספר המתנחלים רק גדל, כפי שכתוב בכניסה לקרית ארבע: “כן ירבה וכן יפרוץ”. אך אין זה אומר שמותר או מוסרי לממשלת הימין להמשיך במדיניות הדיכוי נגד הערכיים ביותר שבאזרחיה.