הפיגוע בבוסטון והאמריקאים – השוואה עם פיגוע בארץ
ארבעה ימים אחרי הפיגוע בבוסטון, אמריקה ממשיכה לדוש בנושא. באתרים המרכזיים, הציבור האמריקני עדיין מדבר על המאורע, למרות שבסה”כ נהרגו “רק” שלשה אנשים. זה מראה על החומרה שהם מייחסים לעניין. שיטת הפיגוע מוכרת לישראלים: פיצוץ כפול במקום בעל משמעות סמלית, והומה אדם. מטען חבלה בתוספת כדורי מתכת ומסמרים. מה יש לנו ללמוד על האמריקאים בימים הקשים האלו עבורם?
אובמה כדרכו, בהכחשה מול אחריות האסלאם
כפי שעם ישראל לימד לעולם בתוקפת רבין, כל פיגוע לאומני הוא קודם כל מוצג על תקן פלילי. “הרקע למעשה לא ברור”. ורק אחרי זמן, כשלא נותר ספק, הוא הופך ללאומני. גם שם כאב לאנשי אוסלו שהמציאות לא ממש מצליחה להתחשב בתיאוריית השלום העולמי שהם כל כך רצו להאמין בה. גם כן אובמה, עדיין חולם על אסלאם מתון, המערבב אמונה וליבראליזם, אותו אסלאם שהוא בעצמו נוטה אליו כנראה. לכן הוא נמנע מלהתייחס לפיגוע כפיגוע מוסלמי נגד “השטן הגדול”, דהיינו ארה”ב בעיני האסלאם. גם אחרי מרדף אחרי אחד המחבלים וחיסולם תוך כדי יריות, לא היה אפשר לדעת שמדובר במוסלמים. למרות שזהות ההרוג הייתה ידועה למשטרה. גם שם, במאמרים ב-CNN, לא היה עדיין רמז לזה.
למה הם מתרגשים?
האמריקאים תמיד דרשו מאיתנו לא להתרגש מפיגוע קטן עם “רק” שלשה הרוגים. לא צריך להגיב, בוודאי בצורה מוגזמת, גם לא על טפטוף של טילים על הדרום. נראה שהסדר הציבורי האמריקאי חושב אחרת, כשהוא חווה את הדברים מבפנים. 18 מתוך 96 כתבות בדף הראשי של yahoo, 17 (בראש) מתוך 61 ב-CNN עוסקים בנושא. דנים על המרדף אחרי המחבל הראשון והסגר על העיר בוסטון. גם בהפלת מגדלי התאומים אמרו אז אמריקאים רבים שהם מבינים אותנו יותר טוב עכשיו. אם אי אפשר לנצח צבאית את ארה”ב, העולם המוסלמי יכול בהחלט לפגוע בהם בבטן הרכה שלהם: אוכלוסייתם האזרחית. יש ממה להתרגש.
אין בכי על המחבל שנהרג במרדף
ביקרתי בתקשורת השמאלנית האמריקאית, רציתי לבחון אם גם שם, מאשימים את השוטרים שהרגו את אחד המחבלים. אותו מחבל שהספיק להרוג גם שוטר ולפצוע עוד כמה. לא היה. השנאה העצמית נותרה מחלה יהודית שטרם התפשטה בשאר האנושות. בישראל, ברור שהתקשורת היתה מאשימה את השוטרים ועושה להם משפט ציבורי, דורשת לראות אם היה אפשר לא להרוג אותו ועוד. ההבדל הזה היה מעניין. למרות אובמה, העם האמריקאי ואף התקשורת לא הגיעו לרמה הזאת.
בארץ, עזבו את שיטות התרמילים ועברו למתאבדים
עד לשנות ה-80, עוד ניסו הערבים להטמין מטענים דרך תיקים נטושים במקומות ציבוריים, אך השיטה הוכיחה את עצמה כלא יעילה בארץ: הישראלים למדו להתרחק מכל חפץ חשוד ולקרוא למשטרה. הערבים, עברו לשיטה יותר יעילה וקשה: מחבלים מתאבדים. שם, לקח זמן, אך בזכות פעילות מאומצות של השב”כ וצה”ל, הצליחו לבלום את השיטה הזאת גם כן וכל המעורבים מרחוק ומקרוב ישבו בכלא (עד לעסקת שליט). לא לחינם ישראל קנתה שם של מעצמה בתחום ה-Security בעולם.
ההמשך הצפוי
המחבל השני ייעצר או ייהרג בשעות או בימים הקרובים. יגלו את מקור השראתם המוסלמי. אפשר לצפות שאובמה יתעלם מזה. הוא יגיד שארה”ב תרדוף אחרי “כל מי שמתנכל לה”, ולא יזכיר שום פרט במלחמת הדת שמאחורי המעשה. אם כתוצאה מהגילוי, אזרחים ייקחו את החוק לידיים וינסו לנקום במוסלמים, אז הוא יצא בגינוי חריף נגד “כל גילויי גזענות”. סביר להניח שכמו בישראל, שום פיגוע לא ישנה את תפיסתו הפרו-ערבית, לא בארה”ב, ולא במזרח התיכון.