השמאל שהביא את סוף השלום במזרח התיכון

מעניין מי הורס את השלום במזרח התיכון…

בימים אלו, עם ישראל עד לתופעות שרובו לא התכונן אליהן מזה שנים רבות: כל מדינה ערבית שעימה נחתם “הסכם שלום”, הפכה לאויב מוצהר פחות או יותר. ישראלים רבים האמינו שיש להם “שלום” עם כמה מדינות ערביות או מוסלמיות. הם לא קלטו את הראש הערבי, את מרכזיות הכבוד באסלאם, את כוחה של האמונה אצלם ובעיקר לא הבינו מה הדבר היחיד שעליו ניתן עליו לבסס שלום במזרח התיכון. בגלל כל זה גם ראשי זרועות המודיעין המליצו מאז ומתמיד לקדם מהלכי שלום, ולחתום על הסכמים (גם עם ערפאת!) כולל מסירת שטחים, מבלי לחזות התפתחויות שהיו צפויות כ”כ.

“אבל יש לנו שלום 32 שנה עם מצרים”

הנה מספר טענות ששמעתי מספר פעמים מתוך הרחוב הישראלי: “גם אם השלום עם מצרים יתמוטט, עדיף שלום קר על מלחמה”, “מעל 30 שנה לא נהרג חייל ישראלי בגבול ישראל- מצריים” (זה נכון, הם עברו את הגבול בשביל זה), “רק הרווחנו מהסכם השלום עם מצרים”, ועוד דברים מהסוג הזה.

האמת היא שדווקא קיים מצב של מלחמה עם מצרים כבר עשרות שנה. רק ש”מלאכתן” נעשית ע”י אחרים. הם פשוט מעודדים ומסייעים כמה עשרות שנים הכנסת חומר לחימה לעזה, אלפי טונות של ציוד וחומר נפץ, העובר כמה גבולות ומחוזים שמורים במצרים, הכל באישור, ובמיסוי מצרי. לשם השוואה, האם אפשר לטעון, שסוריה בשלום עם ישראל שהיא “רק” מביאה טילים לחיזבאללה מאירן ללבנון?

לכן, אין ממש שלום עם מצרים. רק הסכם כזה, שהביא למצרים מאות מיליארדי דולרים והפך אותה לצבא מודרני ומעצמה אזורית (נגד מי?).

הצמיחה הכלכלית המרשימה של טורקיה:

טורקיה, נהנית מצמיחה מרשימה של 9.5% (השנייה בעולם!) וכל מי שמכיר את קשרי הכלכלה בין ישראל לטורקיה מבין שישראל בהחלט קשורה לצמיחה הזאת. הרי כל הביגוד הישראלי, חלק גדול מתעשיית המזון, הרכב (רנו, פיאט, פורד, יונדאי, הונדה, טויוטה), ובעבר גם רוב סוג התיירות, מקורם בטורקיה. כנראה שהקשרים האלו הביאו לה ברכה.

בעשור האחרון, טורקיה התקדמה מכלכלת ימי הביניים המאפיינים את רוב המדינות המוסלמיות, לקראת כלכלה אירופאית.

ישראל עזרה לה מאוד בזה שהיא הקימה אצלה מפעלים רבים בעלי נורמות תעשייתיות מודרניות, והדבר תרם לכל סקטור התעשייה שלה. בנוסף היא קונה ממנה הרבה מאוד (פי 3 ממה שהיא מוכרת).

מכירות ישראל לטורקיה, סייעו לה מאוד במאבק שלה נגד הכורדים, שהסתתרו במקומות סבוכים ושהמזל”טים הישראלים איתרו בקלות. ברור שישראל נהנתה מהקשרים הכלכליים שלה עימה, אך טורקיה חייבת לה חלק גדול מהצמיחה שלה. אם ברור שלצבא טורקיה המיושן, אין שום סיכוי מול צה”ל, ושלא חיל הים, או חיל האוויר שלה יחזיקו יותר מכמה שעות בעימות חזיתי, גם כלכלת טורקיה הרבה יותר תלויה בכלכלת ישראל מההיפך. גם בחזית הזאת, זה לא יעזור להיראות חלש.

החרם ומלחמה כלכלית של טורקיה נגד ישראל: חרב מתהפכת

חברות בינלאומיות גדולות לא עוסקות בפוליטיקה. הן מעוניינות למכור כמה שאפשר. כמו כן תעשיות רכב גדולות השקיעו עשרות מיליארדי דולרים בטורקיה, זאת בגלל שהם סברו שפני טורקיה אל המערב, ושהיא לא תעסוק בחרם כל שהוא.

מכוון שישראל הפכה לכח הקניה המשמעותי שלהם באזור (רכבים חדשים בעיקר). כל חברה בינלאומית תחשוב פעמיים בעתיד אם להקים מפעל במקום שעלול להפוך לאירן או להילחם מלחמות מיותרות שיפגעו להם בתשתיות וביכולות שלהם לעמוד בהזמנות. גם אם לא הסבירו את זה לנשיא טורקיה, התעשיינים שם, באירופה ובארה”ב שהקימו מפעלים יקרים, בוודאי שמו לב. לכן, ישראל צריכה לדעת כמה שהיא שווה בזכות הכלכלה החזקה שלה.

איזה סוג של שלום אפשר לקיים עם מדינות ערב:

ידוע שהערבים לא אוהבים לקיים הסכמים שהם חותמים עליהם. הם פועלים ע”פ האינטרסים וע”פ התרבות שלהם. ערבים שחושבים שמדינת ישראל היא חזקה, לא יתעסקו איתה, ויכול להיות שגם לא יעזו להפר הסכמים. אך מדינה ערבית שמרגישה שמדינת ישראל כבר לא חזקה כ”כ תנהג אחרת.

להיות חזק ומכובד במזרח התיכון (וגם בעולם כולו לדעתי), זה לא להתאפק. זה לא להבליג, זה לא להיכנע, זה לא למסור שטחי מולדת, זה לא להביא בלונים. להיות חזק במזרח התיכון, זה דווקא לעמוד על עקרונות של אדמה, כבוד, אמונה, פטריוטיות.

אלה כללי המשחק, לא בגלל שהם טובים או רעים. בגלל שהם “נכונים” או “לא נכונים”, רק בגלל שהם עובדים כאן. בגלל שהם מהווים את השיח מזרח התיכוני. ובלעדיהם, אתה נעלם מהר מהמפה. כולם כבר מרגישים שאתה “תופעה חולפת”.

בגלל כל זה. מי שאחראי בלי כוונה על ההתדרדרות של ישראל עם מצריים, ירדן וטורקיה. מי שמקרב את המלחמה הכוללת במזרח התיכון אלו דווקא אותם גורמים שמספרים לעולם הערבי שמדינת ישראל עייפה ממלחמות, שהיא מוכנה לוותר על כל נכסיה רק תמורת כמה שנים (או דקות) של שקט. אלו שלא מונעים מכמה מאות אנרכיסטים לסרס את צה”ל. אלו שמכפישים את ישראל בתקשורת פנים. דווקא אלו מרחיקים כל אפשרות של שלום של ישראל עם השכנים שלה. כי בדת המוסלמית, עליך לעשות הכל כדי לשחרר כל אדמה שאתה יכול אלא אם כן אתה רואה שאין לך סיכוי, אז אתה הופך להיות פטור מהמצווה הזאת לגמרי.

מסתבר ממש הפוך על הפוך מכל החשיבה הישראלית המקובלת: דווקא חינוך לערכים לאומיים בריאים הם הערבות היותר גדולה ליחסים שקטים וידידותיים עם מדינות האזור.