ועדות ודמוקרטיה

לפעמים, קורא שוועדות מגנות על ישראל

רבי יצחק אברבנאל הסביר בפירושו על התורה שלשיטה הדמוקרטית קיים יתרון גדול: כיוון שכל מושל עלול לתת את הדין על פשעיו ע”י מחליפו, הוא יזהר יותר כדי לא לעשות יותר מדי פשעים. כמו כן, בישראל כל ממשלה נזהרת לא ללכת יותר מדי נגד דעת הקהל שלה, כי היא עלולה ליפול, וגם לא להיבחר בעתיד בגלל זה. אז, איך מצליחה ממשלה, ובישראל במיוחד, לעבור את טלטלות דעת הקהל שלה, בלי ליפול ובלי להיכנע דווקא לרחשי לב הרחוב או הבוחרים? איך היא יכולה לבצע מהלכים שיזכו להתנגדות בלי לקחת יותר מדי אחראיות עליהם? לשם כך הומצא המושג “ועדה“. הוועדות מהוות הנשק העיקרי של הממשלות השולטות, נגד דעתו של קהל כועס ומתנגד.

הזמן, המאפשר לעייף מחאות, ולהגיב בצורה מדודה ע”פ הצורך

לממשלה יש סמכות למנות ועדה שתחקור ותגיש אליה מסקנות בכל עניין ונושא. אחד היתרונות של הוועדות, שהן לוקחות זמן. וכל מאבק ציבורי, גם אותו “צדק חברתי”, שזכה לגיבוי תקשורתי חסר תקדים, מתעייף בסופו של דבר. קשה להוציא אנשים לרחובות, לא משנה כמה המאבק צודק, וכמה העם מסכים, ואפילו כמה התקשורת עוזרת. בכל מקום, זה עולה כסף, ולציבור בישראל נמאס מכל נושא כמעט, כשדשים בו יותר מחודש. כדי לבלום את המאחה החברתית, נתניהו כדרכו ענה מיד: “אתם צודקים!”. ואז… מינה ועדה. אותה ועדה ישבה וסיפקה תשובות, מותאמות לסקרים של דעת הקהל. אח”כ, כשדובר על מעשים ושינוי בתקציב, התחילו ההתנגדויות והכשלות סעיפים שונים מהמסקנות שגובשו ועברו בממשלה.

ראש הוועדה קובע הכל.

ארה”ב דרשה לחקור את חיסול המחבלים במשט הטורקי. נתניהו נענה ומינה.. ועדה. הוא בחר בשופט בדימוס, בין היחידים של היסטורית מדינת ישראל שהוא היה ציוני. אותו שופט מינה צוות ע”מ לסייע לו. ובוועדה, יצא שישראל לא אשמה. הדו”ח הוגש, ומספר מדינות קבלו אותו כאמת, זה הספיק כדי להדוף את הביקורת מארה”ב. אפשר לדמיין שאישיות מהסוג של אהרון ברק בראש הוועדה, הייתה פוסקת לשלם גם פיצויים לאנשים שפספסו את הספינה ורק רצו להשתתף!

מסווה של רציניות ואובייקטיביות

הדבר האחרון שמחייב ממשלה שרוצה לקדם מהלך, הוא החוק, במידה וזאת נחושה בכך. אבל וועדה, עשויה לשכנע את הציבור שההחלטה היא צודקת. כמו כן, כששרון החליט להרוס את ההתיישבות, הוא ידע להקים את “ועדת טליה ששון”. טליה ששון, גם ללא הנחיות, ידעה להציג כל טיעון משפטי או פסאודו-משפטי כדי לפסול כמה שיותר ישובים צעירים, ולקדם את אג’נדת השמאל. היה אפשר בלי בעיות לכתוב דברים הפוכים, ולהכשיר כל מקום לבניה יהודית. אך אחרי הוועדה, הרבה יותר קל לממשלה שמאלנית להרוס להסתתר מאחורי העבודה “המקצועית”, וה”משפטית” של טליה ששון. עד היום, אף דו”ח לא בא לסתור את התרגילים המשפטיים שאריאל שרון הזמין להרס ההתיישבות. גם הממשלה “הימנית” ממשיכה להתנהל ע”פ אותם עקרונות.

נכון הוא, שהבג”צ יכול לפסול כל החלטה, גם של כל ועדה, אך לממשלה יש גם נשק נגד זה: “חוק עוקף בג”צ”. הממשלה יכולה, בסיועה של הכנסת, להעביר כל החלטה שהיא רוצה, אך היא צריכה לרצות בכך.

נתניהו והמאחזים

נתניהו, לא אוהב את המאחזים. נוח לו שברק מפרק כל שבוע אחד או שניים, תוך כדי שבירת האנשים היושבים שם. כמו שהוא מנסה להרוס כל מי שמסייע להם. בגלל הקואליציה שלו, יום לפני שחרור 1000 מחבלים, נתניהו יצא בהכרזה שהוא יקים וועדה להכשרת המאחזים, כדי לצאת “ימני”. אח”כ, היועץ המשפטי (פיקוד הממשלה) פסל את הרעיון, כך שנתניהו יצא “נקי”, כאילו הוא לא תכנן את זה. אז הוא הקים וועדה. שם הוא מינה את הפרקליט הצבאי הראשי היוצא  אביחי מנדלבליט. האיש שהפך את הצבא לעוד זרוע מבצעת של הפרקליטות.

כמו כן (ע”פ תחקיר סוזי דים – ממטות ערים).

–          הוא חתום על הצווים הראשיים להריסה שמופעלים נגד היישובים הצעירים עוד היום.

–          בהוראתו ליבנת עוזרי נזרקה מביתה בגבעה 26 ליד חברון באישון לילה חורפי. עם 5 ילדיה הקטנים, יחפים ובפיג’מות, הושארה ברחוב אלמוני בעיר אחרת בשעה 2 בבוקר. היה זה  חודש אחרי שבעלה נתי הי”ד נרצח ע”י מחבלים באותו הבית, שנהרס על רכושו.

–          בהתנתקות – שימוש בחיילי צה”ל לאכיפת חוק נגד מפגינים אזרחיים בתוככי ישראל הקטנה (בכפר מימון)

–          סלוגן הנחישות והרגישות, בתקופת ההתנתקות.

–          פינוי פעילי מטה “חומש תחילה” בימי שבת.

–          סיכון חיי חיילים ‘כדי לא לסכן חפים מפשע’, בלבנון 2.

–          חקיקת צו-שימוש-מפריע  נגד החקלאות היהודית ביהודה ושומרון.

–          צווי הגליה של מתנחלים מבתיהם, במשך חודשים רבים, ללא משפט, תוך גדיעת פרנסתם והרחקתם ממשפחותיהם הגדולות.

–          בד בבד, לא הוצא אפילו צו-הרחקה אחד לאנרכיסטים ופעילי השמאל הקיצוני.

–          הפוגרום בעמונה, הכשיר והכין.

–          הרחקת היישוב היהודי בחברון מבית השלום שנקנה בכסף מלא.

–          פרשת רונית לוין.

–          סגירת ישיבת הר ברכה מפני שרב הישיבה (בעקבות מספר רבנים ראשיים לישראל לשעבר…).

סבור שפינוי יישובים יהודיים היא פקודה בלתי חוקית בעליל.

–          פרשת סרן אדם מלול שהועמד לדין וישב בכלא כי נתן מכה לפלשתיני החשוד בפעילות טרור.

–          פרשת סרן ר’ – נכנע לתקשורת ולארגוני השמאל והחליט על העמדה לדין.

–          אושרו הרצאות נשות מחסום ווטש בפני חיילי צה”ל.

–          מדיניות המסיק: “עד הזית האחרון” לפלשתינים (גם בתוך יישובים יהודיים)  אך ליהודים – אפס הגנה מפני פורעים ערבים.

–          העמדה לדין של חיילי צה”ל בעקבות עופרת יצוקה.

–          איפשר את ההשתוללות בבילעין ובנעלין במשך שנים, בלי טיפול משפטי הולם. (כמו שהוא יודע לעשות נגד מתנחלים.

–          שיתוף פעולה מלא עם “בצלם”

–          “יעוץ משפטי” לכל אוגדה כדי לבדוק את “חוקיות מטרות האש”, ולבלום אותם.

אם כן, לא צריך להיות גאון כדי לנחש מה יהיו “המסקנות” של וועדה בראשות אדם כזה. וגם לא צריך להיות גאון כדי להבין מה מטרותיו האמיתיות של נתניהו בנושא ארץ ישראל, כשהוא ממנה אדם כזה כדי “להכשיר” מאחזים.

לכן, צודקים הלוחצים על נתניהו להכשיר ולא לעשות כאילו. ורק לחץ אמיתי, ואיום על הקואליציה שלו, יגרמו לו להנחות את הממשלה, להפסיק את מלאכת ההרס שלו בארץ ישראל.