ילודה כלכלה ועם ישראל

הילודה, בעם ישראל ובמדינת ישראל פועלת ע"פ חוקים שונים משאר העולם

בכיר במשרד האוצר אבי צמחון, פרסם כתבה בשם “משפחה עם 8 ילדים היא חטא“. שבה הוא טוען: “היכולת של הורה לשמונה ילדים לפקח על ילדיו ולסייע להם קטנה לאין ערוך מזו של הורה לשלושה ילדים. גם מערכות החינוך המהוללות של פינלנד ושוודיה היו מקרטעות אילו שליש – ולא 3% – מילדיהן היו מגיעים ממשפחות שבהן יותר מחמישה ילדים“. נדון כאן בקשר העצמי בין כלכלה וילודה, השפעותיו, בהשוואתו של יועץ השר. כמו כן לא נוכל שלא לשוב על הקשר העצמי הקיים בין כלכלה וערכים, ושהציונות מסוגלת לתרום רבות לעתיד כלכלי טוב יותר למדינת ישראל. לא פלא שאנשים בעלי ערכים מסוימים מגיעים למסקנות מהסוג הזה.

סטטיסטיקה, עוני וילודה

צמחון מספר שהסיבה העיקרית שכלכלת ישראל לא מגיעה לזו של אוסלו היא שאנשים מולידים כאן יותר מדי ילדים. וזה ההבדל היחיד שהוא מצא בין שתי הכלכלות. קיים קשר כמעט בכל העולם בין ילודה ועוני: המשפחות העניות מביאות הכי הרבה ילדים. זאת משום סיבות תרבותיות לרוב (בקרת ילודה, אישה עובדת ורוצה קריירה, תרבות פנאי גדולה, שילדים רק מפריעים להן..). אומנם שני ציבורים בעולם לא עומדים תחת הכלל הזה למיטב ידיעתי: הציבור הציוני דתי (בעיקר המתנחלי) והחרדים בארה”ב. הם עובדים מתפרנסים ואינם עניים, אך מביאים ילדים רבים.

לגבי הציבור החרדי, שבו רוב הגברים אינם מפרנסים, קיים אכן עוני, אך דרכם נכנסים מאות מיליוני שקלים למשק הישראלי, מתורמים יהודים מחו”ל שרוצים לתמוך באורח החיים שלהם, וזה אולי מהווה את התרומה הכלכלית העיקרית שלהם.

ריבוי ילדים ופשיעה: לא בעם ישראל

הפשיעה היא ללא ספק גורם מרכזי להאטת כלכלות העולם. צמחון אכן מספר על “יכולת פיקוח של הורים למשפחה עם שמונה ילדים“.

הדעה הרווחת אצל החוקרים היא שדווקא חוק ההפלות בארה”ב של שנות ה 70 היווה גורם מרכזי בהורדת הפשיעה בעשרות אחוזים בארה”ב בשנות התשעים. הרי אותם ילדים, שהיו לא רצויים, היו מתגלגלים לרחוב, בסופו של דבר לפשיעה. מאחר שהם כבר לא נולדו, הם גם לא הפריעו… הקשר הזה כלל אינו קיים במשפחה היהודית ברוכת הילדים, כי היא דווקא יודעת לשמור על ילדיה דרך החינוך היהודי המסורתי. אם מסתכלים בבתי הכלא, לא מצליחים למצוא אותם שם: הם לא התגלגלו לפשיעה. שם מוצאים אומנם 40% ערבים אבל פחות מ-3% דתיים. הקשר בין ריבוי ילדים ופשיעה אם כן, לא ממש פועל בעם ישראל.

ילודה, ערכים ויאוש:

במדינות רבות, נגמר הרצון לחיות, זוגות לא מביאים ילדים, אין להם כח להגן על עצמם מכיבוש מדינתם ע”י אוכלוסיות ותרבויות זרות. הם מתים מהלכים. הם עובדים מעט, נהנים הרבה, מביאים מעט ילדים, עוסקים בעצמם, משקיעים 2-5 שעות ביום לבילוי מול המסך בצורה לא פרודוקטיבית במיוחד. הפוסט-מודרניזם מזריע ייאוש בעולם מאחר שאין שום דבר אמיתי בהחלט. לכן אין שום דבר ששווה להילחם עבורו, (אולי חוץ מהפוסט-מודרניזם עצמו), לא רק מלחמות צבאיות, אלא גם מאבק עבור עצמם. לכן גם לא נותר להם כח לשמור על ציביון מדינתם, ערכיהם, והעתיד מפסיק להיות חשוב. הרי אין שום דבר באמת חשוב. מהגרי עבודה מכל העולם נוהרים לשם, מייצרים להם מערכת ערכים שונה לגמרי, ומביאים ילדים רבים. כתוצאה מכך, יש בסקנדינביה המדינות הכי שוויוניות בעולם, אך גם בגלל ההגירה, הפכה אוסלו לבירת האונס העולמי, שבה מתרחשים פי 4 יותר פשעים  מבניו יורק. יש להם 1.6 ילדים לאישה, ובמדינות אירופה מגיעים גם ל-1.2 ילדים לאישה.

מדינת ישראל זקוקה להרבה יהודים

קיימת בישראל תחרות פנימית על יהדותה של המדינה. מספר היהודים צומח כל שנה ב-1.6% ושל הערבים ב- 2.6%.

בנוסף להיבטים הרוחניים, הדמוגראפיים, הביטחוניים, והחברתיים, יש לגודל האוכלוסייה גם משמעות כלכלית.

הרי עוצמתה של מדינה אינה נמדדת רק לפי תוצר גולמי לנפש, שמתרגם די במדויק את נוחות חיי האזרח, אלא גם בתוצר הגולמי שלה בכלל, שהוא תוצר ישיר מגודל האוכלוסייה. יכולת העצמאות וההשפעה של מדינת ישראל בתחום הכלכלי, וכתוצאה מכך גם יבוא התחום הערכי, זקוקה לאוכלוסיה יהודית גדולה, מכאן ומשאר העולם, שבעזרתה מדינת ישראל תוכל לעמוד בכל האתגרים הפנימיים, האזוריים, והעולמיים שלה.

—

תמונה על בסיס: , Salvatore Vuono / FreeDigitalPhotos.net