ישראל – ניתוח כלכלי מזווית ציונית

הצמיחה הכלכלית של ישראל נערכת בעולם כולו

בעשור האחרון, ישראל זכתה לתשואה כלכלית שהפתיעה את העולם כולו. במאמר הזה, נדון בהזדמנויות וביכולות השונות של ישראל להתקדם, ומה לעולם המוסר ולערכים היהודיים יש להגיד בנושא הזה.

האימון העולמי בכלכלת מדינה: דירוג האשראי:

לכל חברה מסחרית מונפקת, ולכל מדינה ניתנת דרגת אשראי, שנקבע ע”י 3-4 חברות גדולות. זהו למעשה “ציון” האימון שלהן בכלכלת אותה חברה או מדינה. למשל לארה”ב, צרפת, שוויץ, קנדה, וגרמניה יש הציון המכסימלי: AAA. ולישראל יש A. לסעודיה -AA. גורמים רבים מרכיבים את הציון הזה, ודרכו קובעים הבנקים העולמיים את הריבית שלגוף יש לשלם על כל הלוואה. ככל שהציון גבוה, כך הריבית להלוואה נמוכה יותר. (32% מתקציב מדינת ישראל השנתי נבלע ע”י החזר חובותיה!). לאחרונה, ישראל זכתה להיכנס ל-OCDE הגוף היוקרתי של הכלכלות המובילות בעולם, כהוכחה לשיפור מתמיד של הכלכלה שלה.

החוב הציבורי :הגרעון

כל מדינה חייה עם מינוס מתמיד בבנק, שמו הגרעון. תמיד יותר כלכלי לשלם עבור ריבית הגירעון ולהמשיך ללוות כסף, ולהשתמש בו כדי לעודד צמיחה. אומנם כלכלני העולם ממליצים שהחוב הזה לא יעבור אחוז מסוים (60%) מסך היצור הכלכלי של כל המדינה. ככל שהחוב הזה עולה, המדינה הופכת לשבירה יותר, אמינה פחות, ודירוג האשראי שלה עלול לרדת, ואז היא רק תידרדר כי היא תצטרך לשלם עוד יותר ריבית על חובותיה. גם העולם יתחיל לחשוש יותר מהשקעות בשטחה. זה מה שכמעט קרה, ועלול לקרות, לכלכלה האמריקאית שנמצאת בגרעון מתמשך הגדול בעולם, עד שאיימו חברות האשראי להוריד את הדירוג של המעצמה, דבר שהיה יכול לגרום למפלתה בטווח הבינוני. לכן, ממהר ממשל אובמה להפעיל את כל משאבי המדינה כדי למנוע את זה. מדינת ישראל מצמצמת כל שנה את הגרעון שלה, (בלי להבין בעצמה איך היא מצליחה לעשות את זה!), בזמן שרוב מדינות העולם רק מעמיקים אותו. בזכות המאמצים האלו, ישראל מקווה לעלות את הציון שלה ל A+. דבר שיתרום רבות לעתיד הקרוב של השקעות זרות במדינה, ולצמצום המינוס שלה.

גילויי נפט וגז

ישראל לא זכתה מאז הקמתה לשום אוצר טבע כמעט, וזאת הייתה דווקא ברכה גדולה עבורה: היא התאמצה להשלים את הצורך הזה ע”י כלכלה דינאמית הבנויה על הפוטנציאל האנושי שלה, דבר שהוכיח את עצמו בשתי מדינות מובילות בצמיחתן: דרום קוריאה וישראל.  כיום הגילויים החדשים מאפשרים להפוך את ישראל לעצמאית בשוק הגז והנפט, וגם ליצואנית באזור. יצוא נפט וגז מייצר תלות של מדינות אחת בשנייה, ויש לזה גם היבטים אסטרטגים וביטחוניים. כך מדינת ישראל לא תהפוך לבת ערובה של שום פקיד חדש של שלטון מעבר במצריים. אין בגילויים האלו כדי להפוך את כל העולם (היא אולי תכנס בשורת 20 המובילות). הרי לא מדובר כרגע על יותר מ-40 TCF גז טבעי בארץ, כשברוסיה נמצאות רזרבות של 1650 TCF, ובאיראן כ-1046 TCF. אך הדבר משמעותי מאוד לכלכלת ישראל גם מבחינת עצמאותה ויציבותה. אומנם, יצטרכו עוד 4-5 שנים של מאמץ כדי ליהנות מהמן הזה.

המחסור העיקרי להפוך למעצמה: גודל האוכלוסייה

גם אנשי הכלכלה של השמאל יודעים את זה, והם חולמים על מזרח תיכון חדש ופתוח כדי למלא את החיסרון הזה. האמת היא שדווקא הדבר שיכול הכי הרבה לפגוע בישראל הוא המאמצים להעצים את כל אויבי ישראל, ובראשם הרשות הפלסטינאית שנלחמת ביעילות רבה נגד ישראל, לא רק במישור הבינלאומי אלא גם הכלכלי והמקומי. הפתרון צריך להיות לצאת בתכנית לאומית לעידוד העלייה מצרפת וארה”ב ע”י פעילות בארץ ובחו”ל מול הציבורים האלו. שילוב של עידוד חיובי של העלייה עם האנטישמיות המקומית והתגברות הקשיים הכלכליים שם, יכול להביא עוד 500,000 יהודים ב-5 שנים. כמות כזאת של יהודים בארץ, בנוסף ליתרון הציוני והיהודי, תגביר את השוק המקומי, את יכולות היצוא והצמיחה השנתית, בעוד אחוז או שניים לפחות.

ציונות וכלכלה:

כבר הוכח מזמן הקשר בין לאומיות בריאה וכלכלה מצליחה, לא רק ביפן ודרום קוריאה אלא אפילו בשוויץ. בצרפת, לעומת זאת, המדינה השמאלנית של זכויות הפרט, אף ממשלה אינה מסוגלת לקדם שום רפורמה כלכלית או חברתית. כל ניסיון מביא מיד מאות אלפי אנשים לרחוב שילחמו על זכויותיהם, תוך הפעלת אלימות, שביתות, חסימות כבישים ושיבוש החיים האזרחיים. כמובן שבכל מקום נדרש איזון בין כח המדינה והאזרח. גם בארץ, היהודי הציוני מבין לבד את צורכי העתיד של המדינה שלו, והוא מוכן להירתם בגופו ומרצונו, למענם. כל מפעל ההתיישבות בארץ מהווה דוגמא מוצלחת לכך. החינוך לערכים יהודיים וציוניים מצמצם את הפשע, מגביר את הילודה, את הביטחון, את הכלכלה (מוטיבציה לתרום בצבא ובאזרחות), מגביר את היושר האזרחי. לא לחינם, ראשי ערים יהודים רבים מנסים למשוך אליהם בעלי כיפות סרוגות, שמודל החיים שלהם כבר הוכיח את תרומתו בחברה הישראלית ברוב התחומים, גם אם עדיין לא באופן מושלם.