ההתקרבות מצרים – איראן, ובה זה קשור אלינו?

יש פגישות חשובות יותר ויש פחות…

מורסי ואמחנניג’ד

לאחרונה, לאחר נתק של יותר מ-30 שנה נפגשו נשיאי איראן ומצרים. מאחר וידוע ששני האישים מאמינים ודתיים הדוקים, יש לדמיין את הקושי של כל אחד לבוא ולחבק את השני. לא מדובר על מנהיגים חילוניים כגון אסאד, ערפאת , מובארק, ואבו-מאזן. הם היו יכולים לפגוש כל מנהיג שהיה מקדם את האינטרסים שלהם. נשיאי מצרים ואיראן עומדים בראש המדינה יותר בשם הדת מבשם הפוליטיקה. לכן רק דבר עוד יותר גדול מההבדלים בניהם, יכול לאחד אותם. הדבר היחיד שמאחד למעשה את כל מדינות ערב והאיסלאם: הרצון להפוך את מדינת ישראל לאדמה חרוכה. ננסה ללמוד כאן מה שאפשר מהפגישה.

השיעים והסונים.

יש לזכור את ההבדלים בין שני זרמי האיסלאם. זרמים שטבחו זה בזה ללא רחם מאז הקמת דתם. המחלוקת ביניהם התחילה בזמן ש”עלי” אחיינו של מייסד האיסלאם, ניסה לעמוד בראש הדת החדשה, אך נכשל ונהרג. השיעים רואים בו איש קדוש וממשיך דרכו של מייסד הדת. לעומתם, הסונים רואים בו בוגד. ביום מותו “העשורה”, אלו מארגנים  תהלוכות אבל, ואחרים מחלקים סוכריות ברחוב.

קיימת בין שני הזרמים שנאה תהומית, עד כדי כך שלא זוכרים מפגש בין אישיויות דתיות ביניהם. מורסי העומד בראש האחים המוסלמים (הסוני) הסכים לפגוש ולחבק את נשיא איראן השיעי.

לקחי מלחמת יום הכיפורים

בשנת 73, תכננו ראשי מדינות ערב לצאת ביחד למלחמה נגד ישראל במאמץ משותף להפתיע את ישראל ולנצח אותה. אומנם ברגע האחרון הדבר לא יצא אל פועל, וצה”ל הספיק להתארגן כדי להדוף את צבאות ערב בכל החזיתות, אומנם עם לא מעט אבדות.

המצרים, בעלי ערכים לאומיים חזקים, מכירים היטב את ההיסטוריה שלהם, ואת מלחמותיהם נגד ישראל. בין הנושאים החשובים שנידונו שם, בטוח הופיע שיתוף הפעולה הצבאי בזמן מלחמה. ברור שינסו להקים קו ישיר בין המפקדות כדי לנסות להתיש את צה”ל. הרי דרושים 200 מתוך 600 מטוסי חיל האוויר כדי לתקוף את איראן, אם שניהם מחליטים לשתף פעולה, תזמון נכון יכול להיות גורלי מבחינה צבאית.

מה ישראל יכולה לעשות.

מצרים תכנס למלחמה נגד ישראל אם היא מאמינה שזו תהיה מלחמת סוף המשטר הציוני. ישראל צריכה לשכנע את מצריים שזאת תהיה המלחמה האחרונה של מצריים דווקא, שאחריה היא תשוב לימי הביניים, ללא צבא, ללא חקלאות וללא תעשייה. לא משנה אם ישראל מסוגלת (נפשית, לא צבאית) לגרום  לכל כך הרבה נזקים לאויביה. המצרים יאמינו לזה, כי הם כן היו מסוגלים לכך במקומנו.

ישראל יכולה לנסות ליירט כל ניסיון שיחות בין שתי המדינות כדי ללמוד את שיתוף הפעולה ביניהם, ולהאשים פומבית את מצרים שהיא נכנסת לציר הרשע. כמו כן, היא יכולה ללחוץ על ארה”ב כדי שאלו יפסיקו את הסיוע למדינה שהפכה לעויינת לכל הערכים שארה”ב מאמינה בהם, ושוחרת מלחמה נגד ישראל.