מה קרה לשר החינוך שלנו?

גדעון סער (46) הוא כיום שר החינוך, ונחשב המועמד המוביל לרשת את נתניהו לראשות הליכוד. הוא זכה למקום ראשון בפריימריס לכנסת בזכות אמירותיו הימניות שכבשו את חברי הליכוד, אך במציאות הדברים יכולים להיות קצת שונים. מיהו גדעון סער? הוא מזוהה עם הימין וידיד טוב של השמאל, למד את סוד השלטון בישראל: לדבר ימין חזק (כדי להיבחר ע”י העם) ולנהוג שמאל חזק (כדי לרצות את אליטות השולטות).

לימוד ערבית חובה מהיסודי

לכאורה, כל תוספת של שעות לימוד מהווה ברכה לילדי ישראל. אך במקרה של לימוד ערבית, לרוב המלמדים הינם ערבים ישראלים שלא מהססים להעביר את דעותיהם הפוליטיות בתוך השיעור. ההתמודדות של ילדים צעירים יותר מול אותם מורים תהיה קשה יותר והסיכויים שלהם להשפיע עליהם גדולים יותר. בנוסף משרד החינוך הולך לשתף את העמותה הפרו-ערבית “קרן אברהם” בתכנים ובמורים בפרויקט שיקיים מפגשים יהודים-ערבים כדי לעודד “אחווה”.

שיתוף פעולה הדוק עם הקרן החדשה לישראל

כידוע הקרן החדשה לישראל במימון אויבי ישראל הקימה מאות עמותות, שמטרתן להשפיע על החברה הישראלית ולהפוך אותה למדינת כל אזרחיה או להיעלם. משרד החינוך בישראל מתקצב פרויקטים רבים מטעם עמותות של הקרן החדשה, כדי שאלו יכניסו את התכנים שלהם (פלורליזם, סובלנות לערבים, “שלום”, וכו’) לליבותיהם של ילדי ישראל. שיתוף הפעולה נמצא בתחום האזרחות, בלימוד “הנאכבה”, ועוד 42 עמותות שונות שעובדות עם משרד החינוך. הכל למען ילדי ישראל.  אפשר להוסיף על זה מתן שיעורים נוספים למגזר הערבי במימון משרד החינוך.

בעד השארת העובדים הזרים.

סער כתב, זעם, ביקש ולחץ להשארת הילדים הזרים. הוא הציע את הפשרות שהתקבלו וטען שהשארת הילדים הזרים דווקא תחזק את ישראל (המשפט הזה הזכיר לי את שרון שטען ש”ההתנתקות תחזק את ישראל”).

נגד “אם תרצו”

“אם תרצו” השיק קמפיין נגד אוניברסיטאות ומרצים הקוראים לחרם על ישראל. בראשם אוניברסיטת בן גוריון שעובדת יד ביד עם הקרן החדשה לישראל, ושראשיה קוראים בגלוי לחרם על ישראל. גדעון סער יצא בחירוף נפש נגד הארגון שחשף את השקרים של דו”ח גולדסטון, ומספר שהאונברסטיה עוסקת דווקא ב”ציונות”.

הקשר לשרון. ההתנתקות

לא היה קל כנראה לגדעון סער בזמן ההתנתקות. בצד אחד הרגשות הלאומים (האמיתיים) שלו דחפו אותו להתנגד, מצד שני האליטות, שרון, התקשורת, דחפו אותו לסייע ולתמוך. יצא לי לשוחח איתו באותה תקופה, אני חשתי בקונפליקט הזה אצלו אך לא היה בו אומץ (היה צריך המון!) ללכת נגד שרון ורוח התקשורת של המדינה אז. בסופו של דבר הוא הלך בדרך שרון, והקים לו קואליציה יציבה שהוא היה זקוק לה להמשך הריסת גוש קטיף.

נגד “הומופוביה”.

סער יצא להגנת קבוצות הסוטים במדינה, והבטיח שהוא יעשה מה שנדרש כדי להגן עליהם.

נואם בעצרת המרכזית בפסטיבל רבין:

השמאל הזמין אותו לכיכר והוא דיבר שם נגד האלימות (של מי?) כפי שציפו ממנו.

הקשר לדורית בייניש, ארבל, ושלי יחימוביץ’:

שנים רבות, גדעון סער מיודד עם דורית בייניש ועדנה ארבל, הם נפגשים ואוכלים ביחד. הוא תמיד כאן להגן עליה ועל השמאל בבית המשפט, והיא מצידה נותנת לו את השקט התעשייתי שהוא זקוק לו כדי להתקדם במדרגות השלטון. הוא גם חוקק חוק כדי למנוע “השתלטות הימין” בבית המשפט העליון. הוא עובד בשיתוף פעולה הדוק עם שלי יחימוביץ’ בכנסת, הם גם לא חוסכים שבחים אחד כלפי השני. בנוסף לכך גם אשתו של סער שמאלנית, ואנחנו זוכרים מה קרה עם הזמן לאהוד אולמרט, שפעם היה “ימני”.

אפשר לשים לב שהתקשורת די אוהבת אותו, וגם הפרקליטות עוד לו המציאה שום פרשיה סוערת נגדו. די היה בעובדות האלו לבדם, כדי לעורר דאגות, על  “ראש מחנה הלאומי הבא”…

לפעמים אפשר להתעורר ולשאול. רק רגע, תזכירו לי מי ניצח בבחירות האחרונות?