נגד חוק המנוחה ביום ראשון
שבוע של 5 ימים, ושמירת שבת.
לפני 20 שנה רוב מדינת ישראל היה עובדת 5.5 ימים בשבוע. בצורה הדרגתית, כל המשק עבר ל-5 ימים, כשהרוב הפסיקו לעבוד ביום שישי. אז הייתה נשמעת טענה, “אתה מבין אין לי יום מנוחה אחר, אני לא יכול לשמור שבת”. דבר מעניין הוא שלאחר שמעל ל-80% מהמשק שובת ביום שישי בנוסף לשבת, עדיין נשמעות הטענות האלו ברחוב הישראלי. פגשתי יהודים דתיים שמקווים שהפיכת יום ראשון לעוד יום מנוחה, יוריד את כמות חילול השבת, שפתאום אנשים יתחילו לשמור שבת. לא להדליק טלוויזיה, לבוא לבית הכנסת. כאילו, ביום שישי הים בת”א לא מלא עד אפס מקום, כאילו יום שישי הוא לא יום מנוחה (וגם סידורים) לרוב עם ישראל.
חצי שעה ביום עבודה של מדינה שלמה נזרק לפח האשפה:
הישראלים עובדים 9 שעות ביום. לרוב רובו של הציבור, זה כבר מעבר ליכולת הריכוז שלו. ואפשר להאמר שברוב המקומות, הפועל יורד ביעילותו אחרי 7 שעות. להוסיף לו עוד חצי שעה ביום, זה פשוט לקחת את כל החצי שעה הזאת, ברמת מדינה שלמה ולזרוק אותה לפח. בזבוז של 5.5% ברמה של מדינה שלמה! דבר כזה יכול לעצור לגמרי את הצמיחה (מתוכננת השנה ל-4.5% בע”ה).
אף אחד לא “יעבוד” באמת ביום שישי:
הפועלים יבואו לחתום נוכחות ביום שישי, יקראו את עיתוני סוף השבוע, יישארו שעתיים וילכו לקניות. חצי היום הזה, יהפוך מהר ל”שליש יום”, אם בכלל. רוב עם ישראל ש”מכין את השבת” בצורה זו או אחרת יגויס (כמו היום) לטובת העניין, הראש שלו לא יימצא ממש בעבודה.
העבודה מול העולם ביום ראשון:
כאיש היי-טק, יצא לי לעבוד הרבה מול אירופה, ארה”ב והמזרח הרחוק. אין ספק שהפרשי הימים גרמו לפעמים לשיבושים קלים. למעשה רק 4 ימים היו לנו לעבודה משותפת. אך, למעשה הדבר לא הורגש יותר מדי, מאחר ורוב ההתקשרויות בעולם ההי-יטק הן בדוא”ל (אפילו בתוך אותו משרד!), הדוא”ל נפתח ונענה בזמנו החופשי של המשיב. לרוב, הוא דורש כמה שעות של עבודה כדי להשיב עליו, ורק שיחות טלפון הן חיוניות, ובד”כ קצרות. רגילים בעולם ההיי-טק הישראלי לעבוד שעות נוספות גם בימי שישי בעת הצורך. זהו חלקם של רוב המהנדסים במדינה, אך זה לא עובר בד”כ את החודש בשנה. קשה לי להעריך את התרומה הכלכלית של הפעילות ביום שישי בבוקר, כיצד כשארה”ב עוד לא התעוררה, ובאירופה בקושי הגיעו, תוכל לשפר את קצב התקדמות הפרויקטים.
פשוט רוצים לא לעבוד – האם זה הזמן?
האזרח הישראלי רוצה לעבוד פחות, אפשר להבין אותו. הוא יכול ללמוד באמת ממדינות “מוצלחות” כגון פורטוגל ויוון ששם לא עובדים רוב הזמן. אפשר לראות גם איפה הם נמצאים מבחינה כלכלית (פשיטת רגל כלכלית מתמשכת). גם מי שעבד עם הצרפתים רגיל לעמוד מול אנשים שעובדים 33 שעות בשבוע, ושגם מתי שהם עובדים, הם לא ממש זריזים. ב”ה, ההיי-טק הישראלי עובד אחרת וגם מצליח אחרת. עם ישראל עוד לא הגיע אל הנחלה שבה הוא יוכל לנוח כמו אנשי אירופה. גם באירופה לא יחזיקו מעמד זמן רב בכלכלתם הלא תחרותית (חוץ מגרמניה).
שום תרומה לתיירות:
יש שטוענים שזה יגרום לאנשים לצאת יותר לחופש וזה יגביר את התיירות. דבר אחד בטוח, הגורם ליציאה לחופשה של משפחה בישראל, אינו אורך סוף השבוע אלא התקציב שלה. סביר שיותר אנשים יצאו לפיקניק בסוף שבוע ארוך אך לא יהיה להם יותר כסף לבזבז, ולכן גם לא יבזבזו. הדבר לא “מייצר כסף” מאף מקום. הוא לא מוסיף חוזים מחו”ל, לא מביא תיירים מהגלות, לא מקדם מחקר, לא משפר את רמת הלימודים באוניברסיטאות. הוא פשוט יכול להיות נחמד למשפחות, על חשבון כלכלת המדינה ובתוך זמן קצר גם על חשבון כלכלת המשפחות עצמן.
תאונות דרכים, כבר להיערך לעוד כמה עשרות נפגעים בשנה:
חצי שעה נוספת תגרום לאנשים לצאת יותר עייפים מהעבודה, ויותר ניתנים להיות מעורבים בתאונת דרכים. כמו כן, עוד יום חופשי לנוער המשועמם יגרום לעוד הזדמנות לבילויים בשכרות, ועד סיכונים של ממש להיות מעורבים בתאונת דרכים. (יום חמישי בערב הוא היום עם הכי הרבה תאונות דרכים קטלניות בשבוע, ובהן מעורבים צעירים לרוב).
המושג של Monday’s car:
בארה”ב, כשרכב חוזר הרבה פעמים למוסך, מכנים אותו “רכב שנוצר ביום שני”. הרי אחרי סוף השבוע הארוך, שבו האזרח האמריקאי יצאה לחופשה, בילה, שתה, ושכח (בצדק) מהכל, הוא שב לעבודתו לא לגמרי מאופס, ללא חשק, תוך מתן שירות מופחת ויותר טעויות. גם בצבא, מעדיפים להוציא חיילות הביתה לתקופה של 4 ימים במקום 5 לאחר שראו שהיעילות שלהן יורדת פלאים בתום הפסקה ארוכה מדי.
תפקידה של ממשלה: צמיחה, שיפור רמת החיים של האזרח. לא פופוליזם.
כפי שהאב הטוב מטיב לבניו, ולאו דווקא נענה לכל בקשותיהם, גם ממשלה המשרתת את האזרח שלה מחויבת לשפר את רמת החיים שלו דרך הגדלת הצמיחה, צמצום האבטלה והגרעון, שיפור הערכים, התשתיות, הביטחון, הרפואה, האקדמיה, התנאים הסוציאליים, הרווחה, בלי לשכוח להפוך את החברה שלו לתחרותית ביחס לעולם, בעידן המודרני. לממשלה הנוכחית יש לא מעט הישגים ברוב התחומים הנ”ל, היא גם מסוגלת להרוס 5 שנים של מאמצים ושל צמיחה ע”י ביטול של כ-5% מכח העבודה שלה בפועל.
מאיפה הניתוח הזה ? מבוסס על מה ?
אני מאוד מתפלא מהניתוח השחור שאתה עושה על היוזמה להפוך את יום הראשון ליום מנוחה.
אני אגיד מה הניתוח הפשוט שלי.
אב למשפחה – עובד הייטק – 4 ילדים – פעיל בכל מיני מפעלי ציבורי , מתנדב פעמנוים -סטודנט לתואר שני – אח בכור למשפחה ובן לזוג הורים מבוגרים שעלו לישראל לפני שנה. אני לא מתכוון לפרוס לפניך את הסדר יום שלי אבל אני מבטיח לך שאתה ממש לא מקנה בי. חס ושלום אני לא מתלונן ברוך השם על כל מה שהקב”ה נותן לי – אבל תבין דבר אחד שצר לי מאוד שהעבודה לוקח בחיים שלי
כל כך הרבה זמן ואם המדינה רוצה איך שהוא לתת לנו אפשרות לחיות יותר טוב למה לא ? אני אישית לקבל יום חופשי מהכנות לשבת או סידורים ישנה לי את החיים. אתה יודע למי אני מקנה – אני מקנה לאנשים שחיו לפני 50 שנה עם משכורת יומית ולאנשים שסיפרו לי לאחרונה איך הם חיו בדג’רבה – קמב חיים לא מטורף שהאסורד (ABSURDE) הוא שאתה רץ להתפרנס עם הרבה כסף כדי סך הכל להתקיים קיום בסיסי. מה כבר אני עושה עם הסף שלי ? יש לי דירה 4 חדרים, ילדים לומדים במגזר הדתי , לא יוצא לחופשה – לא יוצא למסעדות – לא שם סכסף בצד אני גומר את החודש ב-0 ש”ח. מה עוד ? דרך הגב אני משתדל לעבוד 45 שעות בשבוע ולא יותר למרות שקל מאוד לעבוד 10 שעות +, אבל זה עקרוני אצלי אסור שהעבודה תגלוש לחיים שלי. מה שנכון – שאני נותן תפוקה מספקת ואני זמין כל הזמן לעבודה – המעביד הבין שמודדים אותנו הישראלים לפי תפוקה ולא לפי שעות זה מדד מוטעה. הרגלנו אצלנו את העובדים לעבוד עם מוסר עבודה גבוהה התפוקה היא הכי חשוב. ואפילו סוגרים עניים אם עבדו פחות מ-9 שעות כאשר התפוקה מספקת. נראה לי מוסרי לחנך את כל העם שלנו לעבוד לעבוד ולא לבוא לעבדוה. לקצר את שבועת עבודה הוא סך הכל עשה אמיץ מאוד שיכול לעודד את רמת מוסר העבודה של כולם. ואני בטוח שעם ישראל יוכל להוכיח לכולנו ולעולם כולו שהוא מסוגל להביא תפוקה זהה אם לא יותר ממה שהיה קודם. הארופיים כובדים 40 שעות בשבוע ואפילו פחות למה אנחנו צריכים לעבוד יותר ? זה רק עיניין של יחס לעבודה – הספק ולא שעות. אני זוכר אחי היקר שהיה אומר לי “למדתי 10 שעות בשביל המבחן ונכשלתי”- המסר ברור – זה לא מספר השעות שבזבזת שחשובות זה מה שעשית בזמן הזה .. הסתכלת על התקירה ? או למדת ברצינות ?
יש כאן חומר למחשבה – לא בטוח שמה שאתה מצייר הוא נכון. תיקח בשחבון את כל המרכיבים של החיים שלנו ותבין וצריכים לחנך את העם להתחיל האמין בו ולהפסיק להתייחס אילו כפראי אדם ולחשוב שבעזרת חוקי מסוג “גזרות פרעה” נגיע למשהו חיובי. זה כמו חינוך ואילוף. במקרה שני אתה רואה את התוצאה מיד אבל מרגע שאתה מסב את הגב אתה מגלה שלא בנית כלום. בחינוך הרבה פעמים לוקח שנים לראות את התוצאה אבל לחפות ביום שזה יוצא זה לעולמי עד. בא נתחיל האמין בעם שלנו ונפסיק להתייחס אליו כחבורה של מפגרים שיצחילו לנצל את המצב הטוב. העידן הזה נגמר…ואם לא, בא נעזור אותו להגמר. כל טוב.
אני מודה לך מאוד על התשובה העניינית ומרגשת.
לגופו של עניין:
1) לא התייחסת ל1/2 שעה נוספת ביום.
2) לא התייחסת ליום שישי שאני לא מאמין שיהפוך לחצי יום עבודה.
3) אני גם מוכן לשלם מחיר כלכלי עבור נוחות, וכולם מוכנים. אבל זה אומר לדרדר את כל הכלכלה של המדינה, אז לא! כי אנחנו כולנו נפסיד. האבלטה תגדל, הכל יתרסק.
לדעתי, יש להטיב בעיקר עם הנשים העובדות כדי לעודד אותם להיות יותר בבית, ויש מה לעשות עם עודפי התקציב של כל שנה,
אבל מנוע הכלכלה, זה האנשים שעובדים. מה שמדובר כאן, זה הרבה יותר מלהוריד שעה בשבוע של עבודה!!!
ישר כח
מישל