צוק איתן – מה שהעם הפנים ועדיין מחכה למנהיגיו
הבנה חדשה
אחרי כמה ימים של לחימה התגלו כוונות חופרי המנהרות:
להגיע בר”ה לחדרי האוכל של הקיבוצים, להרוג שם מאות ישראלים ולקחת בשבי אלפים. עם ישראל הופתע מעוצמת השנאה שיש לעזתים כלפיו. הם התכוונו לגרום לכמות של הרס ורצח, שעולה על כל תפיסת החברה הישראלית.
עד אז, השמאל וחלק מהליכוד התייחסו לעזתים, לחמאס, כאנשים שיש להם סכסוך שכנים עם ישראל. מלחמה טריטוריאלית כפי שהיא קיימת בהרבה מקומות בעולם ושקשה להגיד על צד אחד שהוא לגמרי צודק.
לאט לאט, הידיעות מהחזית הגיעו, והתברר שלא מדובר על סכסוך גבולות, אלא יש כאן רוע של ממש. דבר לגמרי חדש בעולם הפוסט-מודרני המדריך את התקשורת, אנשי השמאל, וחלק ניכר מהחברה הישראלית.
שמענו שמאלנים מובהקים כמו עמרם מצנע שאמרו “שאין מלחמה צודקת מזו”, שמענו את זהבה גלאון שדורשת מביבי “לגמור את העבודה”. כולם בישראל רצו הכרעה (חוץ מביבי).
לא מלחמה על ארץ ישראל
העם לא ראה את הלחימה כמלחמת כיבוש, אפילו לא כמלחמת הגנה כפי שביבי-בוגי ניסו לשווק (“מלחמה במנהרות”). הם ראו בה מלחמה בשם הצדק, בשם הטוב שנלחם ברע. למלחמה ברע, ברע העולמי שעם ישראל מתמודד אתו לפני כולם, יש ערך עצמי בלי קשר לארץ ישראל. העזתים, שמשתמשים בשיטות הכי שפלות כדי לפגוע בנו, הצליחו לשכנע את כל עם ישראל לוותר על החמלה האופיינית לו, במיוחד בשבילם.
החמאס – שליחי ציבור לגיטימיים של העזתים
בממשלת נתניהו, וחלק מהחברה הישראלית. מגדירים את החמאס כאויב, ואת העזתים כקורבנות שלהם. כאילו חייזרים בשם חמאס, נחתו על עזה באישון לילה, והחליטו להשליט את תפיסתם שם. יש לזכור שערביי יש”ע בחרו בחמאס ברוב גדול בכל מקום ובעזה עוד יותר. הם הנציגים החוקיים, המוסריים, הלגיטימיים והאמתיים של האוכלוסיה שלהם. עד היום הם מזדהים עמם לגמרי. ולמרות ציפיות נתניהו, לא ברור מי יכול לנצח בבחירות הבאות ברשות (אם יהיו יום אחד).
הם מוכנים לפגוע בעצמם רק כדי לפגוע בישראל
העזתים תלו את הילדים של עצמם על עמודים של בניינים לפני הפגזתם ע”י טילי צה”ל, זאת, רק כדי לקבל תמונות יפות ב-CNN. בשדה הקרב, הם שלחו ילדים וזקנים לרוץ ולהתפוצץ מול הכוחות. הם ירו באזרחים שלהם שניסו לברוח מהשכונה שלהם לפני כניסת צה”ל. לא היה שום גבול לאכזריות שהם הוכיחו במשך כל הלחימה כולל כלפי האוכלוסיה שלהם. בתורה, לעם שמוכן להתאבד על שנאתו לישראל, יש שם: הוא נקרא עמלק.
עמלק היום?
לא חסרים אנשים אצל הנוצרים, או אצל המוסלמים שישמחו להרוג יהודים, אך חז”ל מסרו לנו שלושה סימנים מובהקים כדי לזהות את מקור הרע העולמי שנקרה עמלק.
– הוא רוצה להשמיד את כל היהודים. הוא עומד בראש השנאה העולמית נגד ישראל.
– הוא מיוחד באכזריותו.
– רצונו לפגוע בישראל עולה על רצונו להתקיים בכלל.
שלושת הסמנים האלו מופיעים דווקא בערביי יש”ע והם נראים במלוא עוצמתם בעזה.
דווקא ניצחון אמתי בעזה, יסייע לעולם כולו.
בזמן האחרון, קמות עוד גרורות של רוע במזרח התיכון. העולם כולו לא יודע איך להתמודד אתו, מקימים קואליציה של מעצמות נגד 30,000 עד 40,000 לוחמים. הם גם טוענים שזה ייקח להם כמה שנים.
גם מצרים וגם סעודיה התחננו שישראל תכריע במלחמה. הם ראו כמה ניצחון כזה עשוי להשפיע על קבוצות הטרור הביתיות שלהם, וגם על תאבון הקבוצות השכנות.
כפי שהמן הרשע (בשם הקודם שלו ‘ממוכן’, אחרון השרים) השתלט על האימפריה הפרסית, והמפלגה הנציונאל-סוציאליסטית השתלטה על כל אירופה, עמלק של היום משתלט על העולם המוסלמי, ואלו מפחדים מהם, יותר מכל אחד. הם רואים את האכזריות ואת הרוע, והם בלחץ, למרות שלא חסר אצלם ברבריות ואכזריות.
לנצח בעזה, משמע להראות שעם ישראל יכול לנצח את הרוע הזה. בכל העולם, ותהיינה לזה השפעות. קודם כל בגבולות ישראל: הפת”ח, החיזבאללה ואל-קעידא, יתחילו לחשוב מחדש על תוכניות העתיד שלהם. וגם בשאר העולם, הקבוצות האחרות (א-שבאב בסומליה, דאעש בעיראק, בוקו חראם בניגריה…), יאבדו את ביטחונם בחזון הגלובלי שלהם. מדינות זרות יקבלו השראה מישראל כפי שזה קורא תמיד (לא תמיד בכיוון הנכון).
להיפך, כשמדינת ישראל יושבת במו”מ עם הרוע הזה, העולם כולו הופך לחלש יותר.
אני לא יודע למה לקוות או לחשוש, אך נדמה לי שהסיבוב הזה טרם הסתיים.
(תמונה Lucidwaters)
