מצרים השכנה
חצי האי סיני: המפרידה בין ישראל ומצרים
אחרי שמדינת ישראל סירבה למחוק סופית את הצבא המצרי המובס במלחמת יוה”כ, היא כבר למעשה פתחה עם מצרים תהליך שמטרתו היתה חוזה שלום.
כידוע במזרח התיכון יש הבדל גדול בין “שלום” ו”חוזה שלום”. הרי כבר 31 שנה, “חתמנו על הסכם שלום” טוענים בישראל. הנה לא נהרג אף חייל ישראלי בגבול מצרים, לכן זה היה שווה כל מחיר. אמנם מי שמסתכל מקרוב, מבין שהמציאות מרה הרבה יותר:
“להביס את ישראל ע”י השלום”
אנואר אל-סאדאת כתב בספרו: “אתם רציתם להביס את ישראל ע”י מלחמה, ואני אביס את ישראל ע”י שלום”. הממשלה המצרית וגם העם המוסלמי שלה מעולם לא היו בשלום עם ישראל. הרי אין מדינה בעולם שיזמה יותר גינויים באו”ם נגד ישראל ממצרים השכנה. המאבק הבינלאומי נגד ישראל אינו חלק מחוזה השלום בין הצדדים.
חצי האי סיני
התנ”ך כולל את חצי האי סיני כחלק מארץ המובטחת לאברהם אבינו “…מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת” (בראשית טו, יח). בנוסף, כשמסרנו את השטח למצרים השארנו:
– אורניום (גילוי ישראלי), מספיק לכמה פצצות אטום.
– נפט (בכמויות גדולות יותר מהצרכים הלאומיים, היו מאפשרים יצוא בכמה מיליארדי דולרים לשנה).
– מאגר מי תהום מתוקים הגדול בעולם, המאפשר לפתור את בעיות המים של כל המדינה ולהפוך את כל סיני למגרש גולף ענק!
– שטח המשתרע על 60 אלף קמ”ר (פי שניים יותר משטח מדינת ישראל, כולל יו”ש). 6% מאדמת מצרים אז.
מלחמה ע”י שליחים: נשק לעזה ומסתננים מסיני
מצרים הינה מדינה בעלת שלטון מרכזי חזק הנתמך במידה רבה ע”י הצבא. היא מחולקת למספר אזורים מופרדים ושמורים כמו גבול המדינה. מעבר של סחורה או אנשים דורש אישורים רבים, דרכון וגם שוחד פעמים רבות כדי לעבור. לכן מאות אלפי טונות של חומר נפץ שעברו מסודן לעזה דרך מצרים עברו בעידוד, באישור ובמיסוי מצרי, לא רק ברמת פקידים מקומיים אלא ברמה ממשלתית. המנהרות מהוות רק המסע האחרון של הנשק העזתי, המתוקשר ביותר, והיחיד כמעט שישראל מנסה לתקוף.
כמו כן, מדינת מצרים, מעודדת כניסת מאות אלפי פועלים אפריקנים לישראל דרך מצרים. היא דורשת מאות דולרים מכל מסתנן. תמורת הסכום, זה יזכה ללינה (תנאי עבדים), לאוכל מינימלי, ובעקיר למדריך מצרי בדואי שיעזור לו להסתנן לישראל דרך הגבול הפרוץ בסיני.
לאחרונה, מצרים מחזקת את אחיזתה בגבולה הצפוני, היא דורשת שכל מעבר אנשים וסחורה ייעשה באישורה, לשם כך היא לא מהססת לפוצץ מנהרות, או לחסל 5-6 מסתננים אפריקנים בשנה.
בצורה עקיפה אך יעילה מצרים מצליחה להילחם גם צבאית וגם דמוגראפית בישראל.
הצבא המצרי כיום: הראשון באפריקה.
בזכות ההסכם שלה עם ישראל, מצרים זכתה למתנה של 35 מיליארד דולרים מארה”ב ולהפיכת כל הצבא שלה למערבי ומודרני:
– 220 מטוסי 16F אמריקנים, ועוד 600 כלי טייס מיושנים יותר.
– 1005 טנקים ABRAMS אמריקנים מודרנים ועוד 2000 טנקים ישנים יותר (פי 4-5 מישראל).
– מסוקי אפאצ’י (המודרניים ביותר, בדומה לישראלים).
– טילי נ”מ: תוצרת ארה”ב צרפת ורוסיה. חלק מהם ממש מודרנים.
– חיל הים: 60,000 חיילים. פי כמה יותר מחיל הים הישראלי.
בכל קנה מידה, הצבא המצרי הוא המסוכן ביותר לישראל.
עקב אכילס של מצרים
השאלה היא למה עד עכשיו, מצרים לא תקפה את ישראל? פשוט, יש לה הרבה מה להפסיד. רוב התעשייה והכלכלה שלה נמצאת באזור קטן מסביב לקהיר. הוא כולו נמצא בשטח מוגן ממי הנילוס ע”י סכר אסואן. אותו סכר, אם הוא יתפוצץ, יגרום לעשרות אלפי הרוגים במספר דקות, ולהטבעתה (ממש) של רוב הכלכלה של המדינה.
לקבל שלום במזרח התיכון.
מדינת ישראל עוד לא קלטה, שבמזרח התיכון, דיבורים על שלום, על פייסנות, על התנצלויות, התרפסויות לא מקרבים שלום מול האויבים הרוצים להשמידנו אלא מקרבים מלחמה. הרי בעולם הערבי אין שום מושג כזה ,”שלום עם אויבים”, אבל מותר להניח את הנשק מול אויב שאי אפשר לנצחו. מדינת ישראל מוכיחה כל הזמן סימני חולשה, ורומזת לעולם הערבי, הרגיש מאוד לדברים האלו, שהיא כבר לא חזקה.
לנו ברור שישראל שלא מסוגלת לפוצץ בניין עם כמה ילדים, לא תתקוף את סחר הגדול במצרים, אך למצרים זה לא היה ברור עד עכשיו.
אומנם, בזמן האחרון, חל שינוי לרעה בהרתעה הישראלית. וגם מצרים מבניה את זה, ולא מהססת לתרגל בגלוי את כיבוש ישראל מאדמת סיני.
במזרח התיכון, יותר מבכל מקום בעולם, מתברר שלדבר יותר מדי על שלום, זה עלול להרחיק את השלום. ושאולי, עדיף להיות גורם מאיים מאשר לפייס ולהתנצל.
הערבים שההשחתה והשקר הם נחלת תרבותםפ ועמם מיומם הראשון הם מצב ההרס על כל מקום בו יושבים.
עם זאת ההסכם נכפה עלינו על ידי האובמה דאז ג’ימי קרטר , ששוב זרע חול וסובב את המנהיגים בין הרצונות וההזדמנויות שווא שהציגו להם , ביחד עם הצעד הראשון של השמאל הישראלי שעוד עתיד היה לעשות נזק רב , בכי למאות שנים אולי לכל האנושות.
לגבי סיני , המצרים רוצים לאכלס את האי בגלל האוכלוסייה המתפוצצת שלהם. הבעייה היחידה שהמצרים מתעקשים להתעלם ממנה למרות שהיא בעקרון בדיון הפוליטי שלהן היא בעייה פיצוץ האוכלוסין . מצריים עושה יותר ילדים ממה שאיך אומרים יש לה חלונות באוטו. רובם לא יודעים קרוא וכתוב.
האומה המצרית אומדת על סף שואה. ההיטלר נמצא בבטן של כל מצרי ומצרי.
לסיני … נוכל לחזור… אם נרצה.. אבל זה יקח הרבה עשורים.
עומדת*
תודה על התגובה. ברור לי גם כן שקיימת אי הבנה בסיסית של האיסלם בממשלות ישראל.
ממלשה המצרים, (כמו במידה רבה כמה ממשלות ישראל ) עסוקה בהשרדות הפרטית שלה, והעם שלה מעניין אותה הרבה פחות!
לגבי סיני אני לא מאמין שנחכה כל כך הרבה זמן, יש תאוצה של ההיסטוריה בזמן האחרון. הרבה תלוי במאמצים שלנו להוציא את השקר ממערכות השלטון בישראל.
שבת שלום.
מישל
אתר מעולה עם מאמרים טובים שבאים לדעתי ממקום של פקיחות והבנה.
אני גם שותף לדעה שבקצב הארועים הנוכחי לא רחוק היום שניאלץ לשחרר את סיני.
תאוצה של ההיסטוריה בחשבון , שתבין לחזור לסיני זה דורש מכירה של חלקים מסיני לישראל , זה דורש שבירת האגו ערבי זה דורש מיצוי הבעיות שלהם.
או איזה שינוי מהותי עולמי בגבולות שנרוויח ממנו אחרי בעיות אי אלו או אחרות שבעצם כולם כולל אנחנו נפסיד. שזה רע.
מקובל. לא מדובר על אירועים קטנים אלא על אירועים מפחדים כמעט כמו השואה (עם סוף טוב הפעם!).
ההתנגשות של העולם הערבי נגד עם ישראל רק מתקרב.
תלוי אם באותו רגע נשמע לעולם, או שנביא נצחון מוחץ.
תודה על התגובה.
לצערי, אני לא מאמין שהשלטון שלנו מבין בדיוק מה שקורא כאן.