עתיד הציונות: בין יוסף ויהודה.
חבר סיפר לי שהוא פיתח בארץ את המכשיר הנמכר ביותר בעולם מסוגו, ושכולם בחברה שלו רואים בזה ממש ציונות. עלינו לבחון מה אנחנו מצפים בדיוק ממדינת ישראל המתחדשת. תחת איזה חזון היא צריכה ללכת ומה המקום של כל ההצלחות האלו.
ציונות נוסח בנימין ויוסף.
הצמיחה הכלכלית, ההמצאות הרפואיות, יצירת נשקים מתקדמים, פרסי נובל מהטכניון, מדליית זהב בשחייה, או אפילו ניצחון מכבי תל אביב מול היוונים בתקופת חנוכה, כל אלו מביאים גאווה לעם ישראל. עם ישראל מרגיש בצדק, שהוא נמצא על המפה בכל התחומים בעולם. אין ספק שזו ציונות. במגרש של העמים, עם ישראל מתחרה בכבוד וזוכה להצלחות. זו היא הציונות של יוסף ובנימין, הציונות שבונה את הגוף של המדינה ללא רוח ישראלי ייחודי.
בתחום הערכים, בנימין ויוסף בחרו את הצד שלהם בצורה ברורה היום: הם יהיו “מערביים”, גם לגבי עתידם עצמם! הם מוכנים לשם כך אפילו לפגוע בציונות שלהם. החולשה הלאומית ניכרת בשטח, והיא פוגעת בבניין כולו.
רק שני שופרות בעולם:
בשני מקומות בעולם זועקים את תפיסתם בתחום הערכים. המואזין שבמסגד מצד מזרח, והבמאי שבהוליווד מצד מערב:
– המואזין זועק אמונה, תפילה, מסירות נפש, צניעות, משפחה, וגם… ג’יהאד וחורבן.
– תעשיית הסרטים, הסדרות, הסרטים המצוירים, היא יצואנית הערכים הראשונה במערב. שם זועקים: חירות, חמלה, אהבה, כלכלה, קלילות, אבל גם הפקרות וחולשה מול הרע.
– דווקא אי-נוכחות עם ישראל זועקת לשמים. העם שלימד ערכים לעולם כולו, טרם מצא את מקומו בבמות האלו: יחוד ה’ באמת, איחוד הערכים, אמונה של בניה, מלחמה נגד הרע מתוך צדק. גם אם כמה פילוסופים יהודים הצליחו להשפיע על העולם, עדיין ריחוקם מארץ ישראל לא אפשר להם להשמיע את קולו של העם היושב בציון, אלא של היהודי שבין האומות.
לא חצי תורה וחצי עבודה:
בעולם הציוני-דתי, נוצרה הכנה רצינית, לאיחוד הערכים בין הקודש והחול, התורה והמדע, בין המלאכה ובין הלימוד. אומנם, בראשיתו נוצרו בעיקר אנשים שהם חצי מאמינים במרכזיות התורה, אחרים שחצי מאמינים במלאכה. היו מקנאים בחרדים על עולמם התורני, ובחילונים על עולמם התרבותי. כיום מתחילה להיווצר מגמה של אחדות, שניתן לממש בארץ ישראל. המגמה המאחדת של כוחות האומה ושל כוחות הקודש, תוך תחילת יצירת תרבות אלטרנטיבית, לתרבות המערב ששוררת בישראל. הסרוגים הצליחו לייצר יראת שמיים מוערכת בציבור החרדי, וספרות ושירה המוערכים בעולם החילוני. אומנם המגמה הכללית שרואה את דבר ה’ מתפשט בכל, טרם נראתה דרך כל המחנות והתחומים.
משיח בן יוסף לפני משיח בן דוד
ברור שאלמלא בניין חומרי מפואר, לא היה עם ישראל יכול להשמיע את קולו. לאומיות ישראל מתוך מציווי א-להי מצד אחד ומתוך ברכה לעולם כולו, אותה לאומיות פרי תקופת משיח בן דוד, האמורה להתלוות עם מסר לעולם כולו, בהגדרות הטוב והרע, הפיזיקה, הרפואה, המדע, החברה, המשפחה. בתקופת משיח בין דוד, הבניין החומרי אינו נעלם, להיפך, הוא משגשג כי יהודה ויוסף משתפים פעולה. אך יהודה בראש. הוא מתווה את הכיוון לאומי וערכיו, והדבר חיוני אפילו לכלכלה. ראינו כמה שטעויות ערכיות עולות לנו במיליארדים. לכן על הציבור האמוני להסתער על כל בניין השלטון בעם ישראל, הכל בשם ה’, הכל למען תיקום העולם במלכות שדי.