אולי הימין צריך לישון פחות טוב בלילה?
הימין תמיד ישן בשקט
באופן כללי, אנשי הימין מחשבים צעד אחד קדימה במקרה הטוב, בדרך כלל הם רק מגיבים. הם לא מצליחים לעצור מהלכים של השמאל ושל הערבים שממשיכים ליזום ולקבוע את סדר היום הציבורי.
בצד שלהם, מוחות מתכנסים מסביב לשולחן וחושבים, מתכננים, איך אפשר לייצר מציאות חדשה, לטרוף את הקלפים ע”י מהלכים גם ארוכים, מורכבים, ומתוקשרים. הם מתקדמים שלב-שלב להחלשת מדינת ישראל בעולם עד, כך הם מקווים, להעלמתה.
איראן או מדינה פלסטינאית
נתניהו רואה בין שתי האיומים: איראן גרעינית והקמה מדינה פלסטינית, את הראשון כאיום הראשי לקיום המדינה. איראן גרעינית, זה לא רק פצצה על תל אביב, אלא שלטון בלתי מעורער של איראן על כל העולם הערבי ועל כל האזור. יכולת לקדם מהפכות בכל העולם הערבי ללא מפריע.
חבר מנהיגות יהודית העלה את האפשרות הלא מופרכת שנתניהו סגר עם אובמה: תקיפה באירן תמורת הקמת מדינה פלסטינאית.
עקב אי האימון בין שני האישים, והידיעה הברורה שכל אחד ינסה להתחמק מהמחויבות שלו בהסכם הם יתקדמו במהלך הזה ביחד ממש, כל ההכנות יתבצעו באותו זמן. וזה התחיל עוד לפני הבחירות כשנתניהו שבר שמאלה וממשיך עם הרכבת הקואליציה שלו.
אובמה מחזיק לבדו את הקמת המדינה הפלסטינאית
הזכרנו כמה פעמים שהאו”ם נדרש לשתי הצבעות כדי להקים מדינה חדשה עם גבולות וזכות הגנה עצמית. 2/3 מהאסיפה הכללית, ורוב במועצת הביטחון. כרגע, אחרי שהתנאי הראשון התקיים, לא נותר אלא ווטו של נשיא ארצות הברית כדי לעצור את המהלך. הנשיא אינו זקוק לאישור הקונגרס או הסנט בשביל זה. הם גם לא יכולים למנוע את זה ממנו בשום דרך חוקית (רק הדחה, וזה תהליך ארוך מאוד, שאין לו שום סיכוי). יש לזכור שאובמה לא צריך (ויכול) להיבחר פעם שנייה, ולכן אין לו מה להפסיד.
האולטימטום שאובמה יכול להכתיב:
אם כן, אובמה יכול לבוא לממשלת ישראל ולטעון:
“מדינת ארה”ב שילמה מחיר יקר מדי עבור התמיכה שלה בישראל על חשבון מדינות ערב, לכן היא מציבה בפני ישראל שתי הברירות האלו:
– או שלמשל, תגרשו לבדכם 60-70-80% מהיהודים ביו”ש. גם נעזור לכם כלכלית בזה. (הוא יכול להבטיח…). ואנחנו נצמצם את המדינה שלהם לגבולות קטנות.
– או שארה”ב תימנע בהצבעה להקמת מדינת פלסטין במועצת הביטחון, ותצטרכו לגרש 100% מהיהודים מעבר לקו הירוק (כולל גילה למשל), ואף אחד לא יעזור לכם כלכלית בזה. עלות משוערת: מעל 300 מיליארד ₪”.
אז יקום נתניהו, עם קול מרוגש (הרי הוא הכין ממשלה שמאלנית כבר לזה), יש בפנינו שתי ברירות רעות: אחת רעה ואחת רעה מאוד. הוא יבקש את אימון הכנסת והעם, “כי אין ברירה”.
הוא יזכה לרוב מוחץ בממשלה, וגם לרוב המיוחס הנדרש לו בכנסת.
פייאד במקום אבו מאזן
קיימת עוד התקדמות שהימין לא מוכן לה, זו החלפת אבו מאזן בפייאד. הרי אבו מאזן סומן ע”י נתניהו כסרבן שלום. פייאד הוא היורש טבעי. הרי אין לו דוקטוראט להכחשת השואה, הוא לא הרג ספורטאים במינכן, הוא לא דיבר (בגלוי, יותר מדי) על השמדת מדינת ישראל. בעיני רבים בעולם, וגם בישראל, הוא פרטנר אמיתי לשלום עם ישראל. הוא הוכיח יכולות ביצוע גדולות בשטח ויתקבל על הבמה הבינלאומית כאדם שאינו אויב של ישראל, ומסוגל להביא לשלום המיוחל.
הוא יהיה מוכן להצהיר כל קשקוש (מדינת ישראל היא מדינה יהודית…), שנתניהו מבקש ממנו להצהיר ולקבל מדינה במתנה.
מסתבר שרק הליכוד מפריע לביבי
רוב חברי הכנסת של הליכוד ביתנו, רוב חברי המפלגה, וגם רוב חברי המרכז הינם ימניים הרבה יותר מנתניהו, רובם ככולם לא מקבלים את הנוסחה: “שתי מדינות לשני עמים” שנתניהו ממשיך להצהיר עליה גם אחרי הבחירות. נתניהו שמח שהליכוד לא גדול מדי, כדי שהוא לא יפריע לו. מזמן הוא קלט שהמפלגה הזאת רק מפריעה לו ולשם כך הוא מונע כל בחירות של המוסדות שלה, ואפילו ניהול קמפיין הרסני למפלגה שלו. לחוסר מזלו אלו יהיו בכל קואליציה שהוא יקים.
האם אפשר לעצור את כל זה?
רוב העולם עיין חי בתוך השקר הפלסטיני שנתניהו ביסס בעולם כולו:
– יש כזה דבר עם פלסטינאי.
– יש לו זכות היסטורית בארץ הזאת.
– ישראל תומכת בהקמת מדינה בשטחה בתנאי שסידורי ביטחון יובטחו לה.
יש להסביר את ההיפך. סה”כ לאמת יש יכולת לשכנע יותר מהשקר. זה צריך להיות עבודה של משרד החוץ, אבל עד היום, משרד החוץ ומשרד ראש הממשלה לימדו לעולם כולו את השקר הזה.
אפשר לסייע לחמאס לנצח את הפת”ח.
– אפשר “לחשוף” שפת”ח הינו משת”פ של ישראל (בדרך עקיפה). ושהוא גורם לכל המעצרים של החמאס.
– אפשר להקשות את חייהם של ערביי יו”ש ולפגוע כלכלית בפת”ח כדי לסייע להפלת כלכלת הרשות.
לא חסרים פתרונות, גם אם הם דורשים אומץ. אך אני לא רואה אותם מתקיימים תחת הממשלה הקרובה. אך אין להתייאש, לא אלמן ישראל.