האליטות בישראל – הוראות הפעלה
שאלו אותי מי הן אותם אנשי האליטות שאני מדבר עליהם כל הזמן. אותה ממשלת צללים מורכבת מאנשים בעלי מעמד מיוחד המאפשר להם לדלג על מערכות בחירות, ולהמשיך את שלטון השמאל החילוני המליטנטי במדינת ישראל.
האם יש להם שם, ומה הוא תפקידן, האם הם מתכנסים כדי להחליט על גורלה של המדינה (קונספירציה?), או האם הן פועלות בנפרד, האם יש להן מועצה עליונה (אותה “הקרן החדשה”, או אולי מרכז פרס לשלום?), איך כספי ממשלות אירופה, הוטיקן, ה-FBI מגיע אליהם, האם הם עשירים, האם הם אידיאליסטים, מה יחסי הגומלין ביניהן? הרבה שאלות יש כאן וננסה לעשות בהן סדר ולענות במידת יכולתנו.
מי הם:
-שופטי בית המשפט העליון: הם רשאים ע”פ החוק להפוך כל החלטת ממשלה שמגיעה לידיהם, ואין אחריהם עוררים. הם נשארים הסמכות העליונה של המדינה, נמצאים שם עד גיל 70, ואף אחד לא יכול כיום להעיף אותם מהמקום. למשל דורית בייניש יושבת שם משנת 95 ולא צפויה ללכת הביתה לפני 2012.
השופטים הם: דורית בייניש, חברתה עדנה ארבל, אילה פְרוֹקַצ’ה (לוחמת גדולה נגד מוסדות התורה, שמאלנית ופמיניסטית גדולה, אדמונד לוי (הדתי-ספרדי-ימני של החבורה, המשמש כעלה תאנה לשאר המוסד), ועוד. סה”כ 14 שופטים.
נשיא המדינה: למרות שע”פ החוק הוא לא אמור לעסוק בפוליטיקה, הנשיא הנוכחי שלנו הפך את מוסד הנשיאות לעוד מרכז פרס לשלום. הוא לא התבייש לבקש בשביל זה תוספת תקציבים גדולה, והיא אושרה! בגלל חולשת אנשי הימין, אף אחד לא מעיז להפריע לו בהמשך מלאכתו לקידום רעיונותיו הפוסט-ציוניים בעזרת כספי מממן המסים.
– יועץ המשפטי לממשלה: כיום מני מזוז. סוגר ופותח תיקים לכל מי שהוא אוהב או לא אוהב. יכול לעצור כל החלטת ממשלה לפני שהיא מגיעה לבג”צ. כך הוא ממיין כ-85% מהחלטות הממשלה הנוכחית.
– הפרקליטות: היא מחליטה לחקור או לא לחקור כל איש במדינה. היא הוכיחה את עצמה כיעילה נגד כל מאבקי הימין במדינה.
– התקשורת: אף אחד לא מעז להוריד אותם, גם כשהם עוברים על החוק, על האתיקה, על כל הכללים, כי כל פוליטיקאי מפחד ממה שיעשו לו בעיתון, ברדיו, בטלוויזיה, או באינטרנט. הם חיים מהמיסים שלנו (גל”צ, קול ישראל, ערוץ 1) וממי שמסתכל עליהם (ערוץ 2) וקונה אותם (ידיעות, מעריב…), או נכנס אליהם (YNET, NRG…). הם מסוגלים לייצר לחץ ציבורי להטות בצורה די יעילה את דעת הקהל הישראלית (לא לגמרי, הרי בבחירות העם עדיין בוחר ימין, למרות השניאה שלהם!). פוליטיקאים מסויימים (כמו ביבי למשל) לא מסוגלים לחיות יותר מיום – יומיים תחת הלחץ שלהם.
האקדמיה: אפילו עיתון הארץ דיווח שקיים חרם שמאלני באוניווסיטה, שכל מי שדעותיו אינן שמאלניות לא יכול להתקדם, או לא להתבטא. כמה עשרות פרופסורים שולטים שם ביד רמה במוחות הצעירים המגיעים אליהם ונהנים מבמת כבוד בתקשרות, מתי שהדבר נדרש.
המשפחות השולטות:
7 משפחות מחזיקות מעל 70% מהכלכלה בארץ. הם יודעים להשפיע על הפוליטיקאים ולקבל מה שהם צריכים לקידום העסקים.
האם הם עובדים ביחד?
ברור שבבית המשפט, כולם מכירים את כולם, עבדו אצל כולם, ואף התחתנו עם כולם. כל אחד שלח את הבן שלו לעשות התמחות אצל החבר שתמורת זה קידם אותו בפסיקות אלו או אחרות. אבל שאר האליטות אינם צריכים לדבר כדי לדעת מה לעשות.
הפרקליטות: הם טוענים שהם לא עובדים ביחד עם השופטים. בדו”ח סיכום עבודת הפרקליטות של שנת ההתנתקות, טענו אנשי הפרקליטות שהם ידעו שרק חסימות הכבישים מסוגלות לעצור את ההתנתקות ולשם כך הם החמירו מאוד בכתבי אישום נגדן. עשו שימוש בסעיפים “בעייתים ונדירים” כלשונם בתקווה שבית המשפט יעקוב אחריהם ויעניש מחומרה את אותם המפגינים. הם “שמחו” (כלשונם) לראות שבית המשפט קיבל את הנימוקים שלהם.
התקשורת לא צריכה קשרים והסברים כדי לדעת מה יש לעשות:
בכל הזדמנות יש לנסות לרדת על ציבור הסרוגים, החרדים, ובעיקר המתנחלים, על מנת להכין דעת הקהל לכל גזירה ממשלתית שלא תבוא כנגדם. במלאכה הזאת, הם באמת מצליחים. האשמים העיקריים בכוחם הגדול נשארים עדיין אנשי ימין שממשיכים להיכנס כל יום ל-YNET, NRG, haaretz, להשתמש בחשבון דוא”ל של walla, לקנות ידיעות ומעריב, ולצפות בערוץ 1 ו-2.
האם יש כאן קונספירציה?
ברור שחלק גדול מהגורמים פועלים מתוך אינטרס משותף והם לא צריכים לדבר ביניהם כדי לתאם עמדות. למרות זאת אסור לשכוח את נוכחותם של גופי שלטון כמו הקרן החדשה לישראל שמממנת מאות עמותות שמאלניות, ערביות, רפורמיות ואנטי-ציוניות בצורה חוקית, ומצליחים דרכן לייצר אלפי כותרות אצל העיתונאים שיפרסמו את דעותיהם בשמחה ובחינם. אם יש בארץ שני גופים שמארגנים, דוחפים ומממנים אלפי פרויקטים לקידום מטרות השמאל בארץ הם הקרן החדשה לישראל ומרכז פרס לשלום.
איך עובר הכסף:
לפעמים באופן חוקי, לפעמים לא חוקי, לפעמים ע”י הטבות, לפעמים דרך קרנות (הקרן החדשה). בכל מקרה זה לא משנה, כי מי שאמור לחקור (הפרקליטות) ולהחליט (בית המשפט), לא צריך הסברים כדי לדעת מי הם החברים שעליהם צריך להגן. לכן יכולים לקנות שלטון בישראל אם הם מספקים את הסחורה לאותם האליטות, הם אנשים חסינים ברוב המעשים שלהם (בבית משפט של מטה).
האם הם אידאליסטים:
רובם בני מעל גיל 30 ואף 50. יש להם ראיה פוליטית מאוד מסודרת, על מה נכון וטוב לפעול לעתיד האזור. העודבה שהם הם סוברים בד”כ לגמרי כמו שאויבי ישראל לא מרתיע אותם. הם ממש לא נקראים אידאליסטים, ועל כל פעולות שלהם הם מקבלים כסף, הרבה כסף, מהמיסים שלנו, מאירופה, מקרן פורד שמממנית את הקרן החדשה לישראל, ועוד. רק פעילי השטח אצלם (מעטים וצעירים) עדיין יכולים להיות אידאליסטים, אך אין דאגה. זה עובר להם עם הגיל.
על הציבור האמוני להבין מה הם מנגנוני השלטון, ולהתחיל לעבוד על פיהם כי מתברר כבר הרבה זמן שלנצח בבחירות, זה כנראה לא מספיק.