איך עושים היסטוריה? המשט, שליט ועוד

קמפיין שליט: מביא לתוצאות דומות למשט הטורקי

יצירת היסטוריה: הוראות הפעלה:

הדרך המועילה ביותר לקדם מהלכים בעולם כולו עוברת דרך השלבים הבאים:

1) יצירת “מיזם חדשותי”.

2) יצירת כותרות.

3) התייחסות מנהיגים לנושא.

4) פרשנויות ותגובות.

5) “התעסקות התקשורת” בפרשיה, יצירת חדשות נוספות הקשורות לנושא.

6) “בישול” דעת הקהל.

7) החלטות המנהיגים שעליהם רצו להשפיע מתחילת המיזם (ממשלת ישראל, האו”ם או כל מנהיג בעולם).

התנאים ההכרחיים כדי שהמיזם יצליח:

בכל מקום, התקשורת היא זאת שתבחר אם לעסוק או לא לעסוק בפרשיה החדשה. למשל אירוע של 100 אזרחים מוסלמים הרוגים ע”י צבא סעודיה ביום אחד (אמת!), לא יכנס גם אחרי מזג האוויר בתקשורת העולמית, והצתת 10 שדות של מתנחלים ע”י ערבים לא תזכה בד”כ לשורה אחת ב- YNET, מאחר שכל אלו מאורעות שלא מקדמים את אג’נדת אותה תקשורת. פחות או יותר כדי לקבל גיוס חינם של משאבי התקשורת כדאי מאוד לעמוד בתנאים הבאים:

בעולם: ה-CNN, ה-BBC, אל-ג’זירה ואנטישמים אחרים ישמחו לפרסם בחינם כל פרשיה ש:

– עשויה לפגוע באחיזת מדינת ישראל בארצה, ולקדם הקמת מדינה פלסטינאית חדשה (בנוסף לירדן).

– יש בה החלטות של ממשלת ישראל שעשויות לחזק את עמידתה בארץ ישראל, או להפסיק את הידרדרותה. (בלשון התקשורת זה ייקרא: פגיעה באימון בין הצדדים, בתהליך השלום, באינטרסים אמריקנים באזור, עליה במחיר הנפט, עיתוי לא רצוי, עלבון לממשלת ארה”ב…).

בארץ: בערוצי 1,2,10, בגל”צ, בקול ישראל, ב-NRG, ב-YNET, בידיעות, במעריב, בהארץ, בוואלה, יממנו על חשבונם כל קמפיין שיש בו המאפיינים האלה :

– עשוי לפגוע באחיזת מדינת ישראל בארצה, ולקדם הקמת מדינה פלסטינאית חדשה (בנוסף לירדן).

– יש בו החלטות של ממשלת ישראל שעשויות לחזק את עמידתה בארץ ישראל, או להפסיק את הידרדרותה. (בלשון התקשורת זה ייקרא: פגיעה באימון בין הצדדים, בתהליך השלום, באינטרסים אמריקנים באזור, עליה במחיר הנפט, עיתוי לא רצוי, עלבון לממשלת ארה”ב…).

יש שיטענו שלמראית עין, קיים דמיון מסוים בין מטרות שונאי ישראל, והתקשורת הישראלית. אחרים יטענו שזו טעות.

המשט, וצעדות שליט כמשל:

קיים דמיון רב בין המשט התורכי לעזה וההפגנות המאורגנות והמתוקשרות היטב להגדלת מספר המחבלים שישראל תסכים לתת תמורת שליט.

הרי, לא שמענו על מסע כזה בכל השנים שעברו. הוא לא נובע מהתעוררות עם ישראל לנושא, אלא מהחלטה מחושבת של גורמים פוליטיים “לייצר חדשות” כדי להחליש את ממשלת נתניהו. באותן צעדות, למרות התקציב האדיר של עשרות מיליוני ש”ח (דרך אגב, מי מממן את כל זה??), לא הצליחו לגייס יותר מכמה מאות אנשים באירוע המרכזי שלהם ואחרי הרבה עבודה מכל התקשורת המגויסת, גם לכמה אלפים, שחלק מהם גם מקבלים מן הסתם משכורות מהקרן החדשה (כדאי לבדוק). אבל התקשורת נתנה לזה הרבה יותר כח: למה? פשוט: חייבים להביא לשחרור מחבלים כבדים כמו ברגותי, כדי שהם יעמדו בראש המדינה הפלסטינאית שתקום (ח”ו), שאתה נוכל לדבר על שלום.

אין לשכוח שהצעדות אורגנו ע”י איש השמאל הקיצוני יואל מרשק (שארגן את רוב הפרובוקציות נגד המתיישבים ביו”ש).

המשט, שהופעל ע”י סה”כ 40 שכירי חרב עם מקלות, ניצח את ממשלת ישראל. הוא גרם ל:

–   התעסקות העולם בבעיה הדמיונית הקרויה “המצור על עזה”. (מה עם גבול מצרים?)

–   הצגת ישראל כאלימה, החלשתה בבמה הבינלאומית.

–   פרסום פומבי בפרטי ה”מצור” שישראל מפעילה בעזה.

–   פתיחת המעברים לעזה, וביטול המצור.

–   בזבוז של מעל 50 מיליון דולרים של מדינת ישראל בטיפול בפרשיה.

–   גינויים באו”ם, ובכל תקשורת העולם כמעט.

–   פיצוי (רומזים על כך, נתפלל שלא יקרה) במיליוני דולרים של משפחות השאהידים שנהרגו ע”י חיילי השייטת.

אם כן הקרב אבוד?

כפי שאמרנו, כל אירוע שיכול לצייר את המתנחלים כקורבנות הערבים בארץ ושיוכל לחזק את אחיזת מדינת ישראל בארצה, יצונזר בצורה אוטומטית וייעלם מהציבור בארץ והעולם. אז האם נגזר על הישוב הציוני להמשיך להידרדר עד לביטולו ח”ו? התשובה היא לא! אפשר לעבור את צנזורת המדיה בארץ, וגם בעולם. קיימים עדיין 4 אפיקים חזקים שאובמה והשמאל הישראלי היו רוצים להשתיק, והם:

1) האינטרנט: תגובת האנשים הפשוטים באתרים כמו רוטר והטוקבקיסטים (70% מצונזרים לצד “הנכון”) באתרי השמאל.

2) התקשורת הציונית (פוקס בארה”ב, מקור ראשון – ערוץ 7 בארץ).

3) הסברה טובה ויצירתית: האתר latma הצליח לבדו להשפיע על דעת הקהל העולמית הרבה יותר מכל מאמצי דובר צה”ל. הוא טוב, מצחיק, וקולע. יותר מ-3 מיליוני אנשים בעולם צפו בקליפ שלהם על המשט והוא סייע רבות להסברה הישראלית.

4) רוב השרים של ממשלת ישראל עדיין ציונים, ולהם היכולת לייצר חדשות ע”י אמירות ומעשים. הם מפחדים לרוב להשתמש בכח הזה בגלל התקשורת הישראלית (ובית המשפט?) שעלולים לקצר את חייהם הפוליטיים.

לכן, עוד הרבה אפשר לעזור לעם ישראל, במערכה העיקרית שלו כרגע: דעת הקהל הפנימית והחיצונית.