סוריה, קצת סדר בבלגן

לאסד, יש בעלי ברית שצריכים אותו עדיין

 

כל יום נהרגים עשרות עד 200 אזרחים בסוריה והעולם שותק. כדי להבין את מה שקורה שם, יש לדעת את מאפייני הצדדים מעבר לחזית בחומס. מצד המורדים ניצב העולם המערבי, שלא מגלה יותר מדי יוזמה כדי להציל אותם.

מצד אסאד, ניצבים אירן ,חיזבאללה, רוסיה, סין, שדווקא פעילים, כל אחד בדרך שלו, בצד אסאד.

הצביעות של הליגה הערבית

הליגה הערבית הבינה שהיא צריכה לשחק בשני הצדדים:

–          מצד אחד, הם רוצים להיראות נאורים, ולגנות את כל הטבח שמתבצע שם (למרות שברור שכל אחד מהם היה נוהג בדיוק באותו אופן באותו מצב).

–          מצד שני, הם לא מעוניינים לעוד נפילת שלטון במדינה מוסלמית, דבר שיכול לחזק את תופעת הדומינו ששוטפת את העולם הערבי כולו.

לכן, הם עשו בדיוק את שניהם: הלכו, ראו, “גינו”, וחזרו הביתה, ללא התערבות, הם היו מעוניינים שהכל יירגע, אבל בלי מהפכות.

סיכוי קלוש של מורדים לנצח

המורדים, לא יכולים להתארגן בבסיס של מדינה שכנה, וגם לא בים. סוריה הצליחה להרתיע את טורקיה.

צבא סוריה הסדיר מגויס כולו במאמץ. גם אם מיושן הוא בעל יכולות גדולות בהרבה מכל המורדים ביחד. החשש של אסאד מצד הצבא שלו, זה דווקא עריקות שמתבצעות עקב הסירוב של העם הסורי להשתתף במלחמת אחים, לכן, הוא נעזר בכוחות זרים שאין להם בעיות מהסוג הזה:

החיזבאללה שלח שני גדודים של יחידות עילית משלהם.

אירן שלחה לשם גנרל שהצליח לדכא את המרד האזרחי בארצו, מלווה ב-15000 חיילים. אלו באים לחלץ את אסאד, ולהם אין שום בעיה להרוג ערבים סונים שמתנגדים לאסאד.

רוסיה שלחה מומחים צבאיים כדי לסייע לאסאד. להם ניסיון רב במלחמה נגד אוכלוסיה אזרחית. מעבר לאינטרסים העמוקים שרוסיה יצרה באזור הזה נגד ישראל וארה”ב, נמצאת כעת בסוריה כמות לא מבוטלת של נשק רוסי מודרני שהיא לא מוכנה שיגיע לידי ישראל או ארה”ב.

המורדים עדיין מחכים לסיוע מערבי. אלו עדיין מחכים לאישור האו”ם, שגם לא יגיע.

למה צרפת לא עושה מה שהיא עשתה בלוב

מלחמה וצדק הם שני מושגים שנפגשים לעיתים רחוקות בלבד. כזכור, העולם כולו נזעק להצלת כוויית ולא נחלץ לעזרת קורדיסטאן שגם היא נכבשה ע”י אותו שלטון עיראקי כמה חודשים לפני כן. אומנם מלחמה ונפט הם קשורים הרבה זה לזה. צרפת חתמה על קבלת 35% מהנפט הלובי עם מנהיגי המורדים לפני כניסתה למלחמה, כאן בסוריה, אין הרבה נפט או מינרלים אחרים. לכן, הממשלות לא ממש רואות דרך להפוך את עסק המלחמה לרווחי.

למרות הטבח, לא פשוט לבחור צד

העולם המערבי, כדרכו, הלך על פי עקרונות המוסר הנוצרי שלו: מי שהותקף וסובל, הוא הצודק. מנהיג שטובח בעמו הוא בטח רשע. לא שהדבר מופרך במקרה הזה, אבל לא כל מרד מוצדק, ולא כל מיעוט נרדף גם צודק.

כמו בכל מדינת ערב שלקתה בתסמונת “האביב הערבי”, האופוזיציה היחידה שקיימת בכל משטר חילוני דיקטטורי תמיד הייתה דתית. ולכן, בכל המדינות הערביות שמשטרן התחלף בשנה האחרונה, בחר העם במפלגות דתיות, זאת בנוסף למגמת ההתקרבות לערכים הדתיים בעולם כולו. הם  תמיד היוו מין אלטרנטיבה סמויה לשלטון. גם כאן, התושבים הדתיים של חומס המופגזת כל יום, עשויים, אם הם ינצחו, להביא לשלטון דתי משלהם.  אבל מה שבטוח, הוא שסוריה של המורדים תתרחק כמה שאפשר מאירן ומהחיזבאללה ותחפש בעלי ברית אחרים באזור, ואולי תנסה להתקרב למערב (דבר שיחליש מאוד את אחיזת רוסיה ואיראן באזור). אם הדבר יקרה, תוך 3 שנים של שקט בגבול, ממשלת ישראל תשמח סופסוף לשבת עימם כדי לתת להם את רמת הגולן. בגלל זה, אני לא בטוח שאני רוצה שהמורדים ינצחו.

הדבר היחיד החיובי בכל מה שקורה כאן, הוא ששוב מתגלה צביעותו של העולם ובעיקר האו”ם, מול הרג יום-יומי של אזרחים, כשלובשי המדים, הפעם, לא מדברים עברית. הכתם הזה על האו”ם לא יינקה כל כך מהר, ועל ישראל לא לשכוח את זה.