ספטמבר 2011 – תתאבד! או שאני אהרוג אותך!
מועצת הביטחון. משרד החוץ אפילו לא הזמין את החברים שלה לארץ. לראות מקרוב את הדברים
במאמר הזה, נעסוק בהכנות, בלחצים, ובתרגילים שמחכים לנו בחודשים הקרובים, בדרך השגויה שבה החליט ראה”מ להילחם בהם, ובדרך שהיה צריך לטפל בהם.
הפחדה משמאל והכחשה מימין
– הימין: אוסף תגובות אותנטיות שקבלתי מאנשי ימין שונים (חלקם חכמים).
o לא משנה מה שהגויים אומרים, חשוב מה שהיהודים עושים. (זה נכון, אך כאן הגויים עלולים “לשכנע” את היהודים לעשות הרבה דברים!).
o אל תדאג, ה’ יעזור. הוא יבטל הכל. (כמו בהתנתקות? אולי זה גם תלוי בנו?).
o נתניהו יבלבל אותם, לא יקרה כלום. (אולי יבלבל את הימין והכל כן יקרה?).
o ארה”ב תטיל וטו. (כבר הסברנו שזה בכלל לא בטוח, וגם שזה לא בטוח יועיל).
o עוד הסכם ועוד הסכם. מה זה כבר משנה? (טוב עם אלו אין מה לעשות).
o אתה צודק, אך מה לעשות? אין מה לעשות! (זאת שאלה טובה. תשובה תגיע).
– השמאל והערבים קופצים על הטרמפ כדי שוב ללחוץ על ממשלת הימין.
o חבר כנסת ערבי: “כדאי לישראל להסכים למדינה פלסטינית אם לא היא תוקע”.
ארה”ב: אם תסכימו להתאבד מרצון, אז לא נהרוג אתכם (או שכן, למעשה…).
ארה”ב באה עם יוזמה כביכול שונה מבקשת האו”ם: תסכימו להתאבד בעצמכם, להקים מדינה בגבולות 67 ונתמוך בכם באו”ם. כשיש חברים כאלו, מי צריך אויבים?
הנשיא שמעון פרס, המשמש כשר החוץ של מדינת ישראל מטעם מרכז פרס לשלום, דוחף את נתניהו: “מי שלא יוזם תכנית שלום, אז כופים עליו”.
אפשר לצפות עד ספטמבר שתקומנה עוד מספר יוזמות של התאבדות ישראל כדי “למנוע את ההכרזה בספטמבר”:
קיימים מספר קשיים בנוגע ליוזמות הפלאיות האלו:
– הסכנה המהותית לעתיד ישראל, של מדינה ריבונית ביש”ע לא תוסר אלא תקודם דווקא על ידן.
– אחרי הסכמה כזאת (אפילו עקרונית) ההצבעה באו”ם תזכה ל-190 קולות (מתוך 192) במקום 132. ואז תהליך ווידוא ההריגה שבאו”ם רק יואץ.
– אין לארה”ב, לשמעון פרס, ולשאר זוממי הקמת פלסטין, שום יכולת להבטיח שהסוכריות שהם מציעים תמורת כניעת ישראל תתקבלנה בסופו של דבר:
o אין להם שום יכולת לגרום לפלסטינים להסיר את הבקשה שלהם מהאו”ם.
o אין להם שום אפשרות לחייב את הפלסטינים לרדת ממה שהם קוראים “זכות השיבה” (לגבולות 48).
o אין כל יכולת לשום גורם, לדאוג ל”צורכי הביטחון של ישראל” אחרי הקמת פלסטין ונסיגת צה”ל.
o ארה”ב לא נוהגת תמיד לכבד את ההבטחות שלה, הם עוד לא שילמו על הוצאות ההתנתקות, הבריחה מלבנון, ואפילו על פינוי סיני, למרות המילה שלהם.
o כל הסכמה של ישראל רק תחזק את הלגיטימיות המוסרית הפלסטינית בקשר לתביעותיהם המדיניות, גם הבאות. מול ישראל חלשה, העולם הערבי ירים את אפו ויתפוס ביטחון עצמי.
לכן עדיף לקבל תבוסה באו”ם הכוללת התנגדות ישראלית, ולא כניעה לפני ספטמבר. שם, לא נקדים “רפואה למכה” אלא נחטוף “מכה אחר מכה”.
שיטת נתניהו – כן, “אבל”. ונרוויח זמן…
נתניהו לא החליף את הדיסק שלו למרות הסכנות שמרחפות מעל המדינה. הוא ממשיך להצהיר לעולם כולו: “אנחנו מוכנים למדינה פלסטינית אנחנו מסכימים, אבל רק מתוך מו”מ”, והמחנה הלאומי שותק. העמדה הזאת היא גם לא ברורה, גם לא החלטית, גם לא אמינה, והיא לא מקרינה שום עוצמה שום צדק, ושום מוסר. היא מצטיירת כמו עוד מניפולציה של ישראל כדי להרוויח זמן. לכן כל העולם (כולל אלו שהם לא אויבי ישראל) עונים: טוב, אם כולם מסכימים למדינה, בוא ניתן להם, והם כבר ידברו ביניהם ויסתדרו אח”כ, לפחות יצרנו דינאמיקה חדשה. בזה הם צודקים: כל מו”מ עם המדינה החדשה יהיה תחת מתווה שונה לגמרי: ניתן לכם חלק מהנגב שלנו (כדי לחבר את עזה ליו”ש) תמורת הכותל המערבי. הרי כל השאר כבר שלהם…
המיתוס שיצרנו של המחבל הטוב (פת”ח) והמחבל הרע (חמאס) מתפוצץ לנו בפרצוף.
התקשורת הישראלית הצליחה תוך שנים של מאמץ לייצר דמות שוחרת שלום בשם “אבו מאזן”. במציאות שבה לא נותנים לעובדות לבלבל אותנו, עמלו העיתונאיים הישראלים, ושכנעו את הציבור בארץ ובעולם שלמעשה יש פרטנר, הוא סבא נחמד כזה. הוא רוצה ומוכן לעשות שלום עם ישראל. עבדנו עם המחבל הטוב וכיוונו חזק תוך עצימת עניים, שהוא עובד איתנו נגד המחבל הרע. למעשה שניהם תמיד עבדו ביחד כנגד האויב הציוני. אך אחרי שנים של שקר עצמי ושל יצירת הדמות ההזויה הזאת הנקראת “אבו מאזן”, קשה לחזור אחורה ולזעוק: “הוא תמיד היה מחבל, הוא תמיד המשיך לנסות להשמיד את ישראל!”. כי בשקר הזה, גם נתניהו השתתף. למרות שלא חסרים הוכחות לזה: בטלביזיה שלו, באתר שלו, בספרי הלימוד שלו, בגיבורים שלו, בהצהרות שלו, ואפילו במשרד שלו איפה שמפת פלסטין כוללת גם את ת”א.
מעט מאוד הבנה, מעט מאוד ידיעות כדי לקחת החלטות שאין מהן דרך חזרה (ללא נס):
יש להבין שלמנהיגי העולם (כולל אובמה) קיימת הבנה מאוד חלקית של המתרחש בישראל. אפילו בארץ שלנו חברי כנסת ובכירי תקשורת הודו שהם לא ביקרו מעולם בשומרון. כל מי שרוצה להחליט על עתיד ההתיישבות והמדינה התבונן במפות וקיבל החלטות. אין זמן להסביר לעולם דברים ארוכים ומסובכים ובקצרה ניתן לסכם את המסרים במשפטים אלו:
– ארץ ישראל כולל יש”ע היא נחלת עם ישראל במשך אלפי שנים כפי שכתוב בתורה, ואפילו בקוראן.
– לא כבשנו את פלסטין. פלסטין חולקה ל-2 מדינות: יהודית (ישראל) וערבית (ירדן) ב-48.
– ירדן ויתרה מרצונה על אמדת יו”ש שקבלנו במלחמת ששת הימים. כנ”ל עם עזה ומצרים.
– יש לנו קרוב לחצי מיליון יהודים במקומות שהפלסטינים מעולם לא גרו בהם.
– הקמת פלסטין זה לא שלום. זו מלחמה.
– ללא נוכחות צה”ל הערבים יירו טילים על ת”א כפי שהם יורים על אשקלון.
– בצד השני, אין חינוך לשלום אלא חינוך למדינה פלסטינית אחת מהירדן עד הים.
– אתם מקיימים את השלב המכריע של “תוכנית השלבים של ערפאת” להשמדת ישראל.
– הקמת פלסטין תבעיר את כל המזרח התיכון ומחיר הדלק יגיע גם ל-250$ לחבית.
אני, במקום שר החוץ (שבחר להגן על העור שלו תמורת המדינה שלו), הייתי מזמין את כל מנהיגי העולם לבקר ביו”ש לראות את המציאות מקרוב.
למרות קביעת דו”ח סודי של משרד החוץ המנבא שחורות בספטמבר, המאבק אינו אבוד, והפלסטינים מתקדמים אליו בזהירות רבה, וחוששים מכישלון המהלך כולו, סימן שהם באמת יכולים ליפול. זה גם יקרה בע”ה.
