קפיצה מהיסודי לתיכון: מה שמחכה לנו בכנסת ה-19.
הכנסת ה-19: עברה כמה בגרויות
הנעים לי מאוד לראות את נאומי חברי כנסת חדשים של הכנסת ה-19. 48 פנים חדשות, הוכיחו שעם ישראל מעוניין לשדרוג הנציגות שלו. בשבוע אחד, 800 הצעות חוק כבר הוגשו, והכנסת הזאת שוברת גם שיאים של חריצות. הרמה עלתה מאוד מאז הכנסת האחרונה, והדבר יאפשר אולי שיח רציני ועמוק בכל סוגיות החברה הישראלית.
המיצובישי והסוס של קליגולה.
עם ישראל זוכר את חברי הכנסת שלו לא תמיד לשבח. רבים מצאו את מקומם במקום החשוב בישראל ללא שום התאמה, השכלה, יושרה , וגדולה מתאימה לתפקיד. אנחנו זוכרים את אלכס גולדפרב שהסכים לבגוד במפלגתו ושלוחיו תמורת מצובישי. גם זכור לנו שלאחר מינוי אפללו לסגן שר התבטא יוסי שריד במילים: “מאז מינה קליגולה את סוסו לקונסול ברומי, לא היו כמינויים התמוהים האלה“. אז רוב חברי הבית היו מאוחדים תחת אותו חזון: “איך אוכל לגרום לעצמי יותר כבוד ויותר מוניטין?”.
הכנסת ה-19 מבטיחה כנראה משהו יותר טוב.
ד”ר רות קלדרון ממפלגת “יש עתיד”
רות קלדרון הינה ד”ר לתלמוד, פמיניסטית ולא מהססת לתקוף את חז”ל כשהם נוגדים את השקפתה. אך בנאום הבכורה שלה, היא שתפה את הציבור באהבה הבלתי מסויגת שלה לתורת ישראל ולתלמוד. שם היא דרשה על אגדת חז”ל בצורה מרתקת. והחרדים שהתבוננו שם, הבינו שיש להם שם בעיה. הרי היא רוצה “פלורליזם” ומבקשת לחזק “ישיבות חילוניות”, והיא דווקא דרשה באגדת חז”ל על במת הכנסת, ובכבוד רב. ת”ח יצטרכו להתעלות כדי להשיב לקושיותיה והתנגדותה לחלקים של התורה. גם שם, השיח עבר לרמה אחרת לגמרי.
נפתלי בנט ראש הבית היהודי
כמו כולם הוא דיבר מתוך מה שהוא. איש שמבין בצבא ובכלכלה. תחת שני הכובעים האלו הוא פנה לחרדים וביקש מהם לבוא לסייע לחברה הישראלית. לא היה בשיח שלו שנאה. הוא הוכיח הבנה, אומץ, ואהבת ישראל למרות שהשיח שלו לא היה רוחני. הוא הציע לכולם להתאחד נגד וועדי העובדים החזקים מדי, והטייקונים המייקרים את מחיית אזרחי ישראל. התגובות לנאום שלו ביוטיוב היו מרשימות ביותר. הוא נתן תקוות לאנשים רבים.
החידה ושמו משה פייגלין
משה פייגלין הוא חבר הכנסת המרואיין ביותר בארץ, ואין עוד אדם שזכה לכ”כ הרבה כותרות עוד הרבה לפני כניסתו לתפקיד. השבוע הוא נשאל אם הוא ימני או שמאלני, הוא ענה לעיתונאים: “אתם תצטרכו להגדיר דבר חדש עבורי”. זו האמת. במאבקים שלו, הוא הקדים את הכנסת ואת שאר הפוליטיקאים בעשור, והוא זכה למעשה לחולל שינויים רבים בתודעה הישראלית בכל הנושאים שהוא האמין בהם. לא רק בשמירה על ארץ ישראל כמו שכל הימניים דגלו בצדק, אלא גם בצורך בחיזוק הזהות היהודית, בהגנה על החירות הפרטית, על חיזוק התא המשפחתי, על זכויות העצורים, נגד העינויים בסין, על צבא מקצועי כפתרון לגיוס, אבל גם על בית המקדש, חלום שלפניו אף חבר כנסת לא העיז להתבטא כמעט. הוא לא מתנצל על היותו ימני, ומסביר את משנתו בצורה רהוטה. בסיום נאומו, אמר יושב ראש הכנסת שהוא זכה בכמות החיבוקים הגדולה ביותר בהיסטוריה אחרי נאומו הראשון. מכל מפלגה באו ללחוץ את ידיו, אפילו במר”צ אמרו שהם “לא מסכימים, אבל הם מאוד העריכו את הנאום”.
מה הדרך לקידום חזונות מתנגשים?
בנאומי הבכורה, חברי כנסת רבים דברו על שיח ושיתוף פעולה. זה יהיה אפשרי, זה יקרה אם הם יצליחו להתעלות על המריבות שלהם, והם יסתכלו על המעשים ולא על המחנה שלהם. נתניהו ימשיך לנסות לשחק עם כולם כפי שעשה שרון ע”י התיקים שהוא יחלק אך נראה שרבים כבר למדו את השיטה, ומבקשים עקרונות ולא רק משרות. הדרך היחידה לגרום לקירוב תודעתי אצל אנשים פרטיים או כללים, נמצא דרך רתימה ולא שכנוע. הרתימה לא פוסלת את הדעה האחרת, ועוד פחות את האיש המחזיק בה, אלא היא מזמינה את בר השיח להתבוננות חדשה. רק מתוכה, יש מקום לשיחה פורה. רק היא תהפוך את הדיון למעמיק ולא לקורע. היכולת המוסרית האישית של כמה חברי כנסת יכולה לעשות הבדל אמיתי שם. יש תקווה שמהכנסת כל השיח הציבורי יתעלה במדינה ויעבור מסיסמאות של קטלוג ושנאה למציאת פתרונות לבעיות פנים וחוץ, שעם ישראל יכול להם ללא ספק, ובס”ד.
